Tip:
Highlight text to annotate it
X
בוסדייק: שלום, שמי יוסט בוסדייק
ואני מנגן בבסון
בתזמורת הסימפונית של לונדון.
אני מתכוון לעזור לכם עם כמה טיפים
והצעות לגבי הקטעים
שאולי תרצו לנגן באודישן שלכם לתזמורת הסמפונית של YouTube.
אחד מהדברים הראשונים שאני רוצה לדבר עליהם
הוא "נישואי פיגארו" מאת מוצרט.
זו יצירה חשובה מאוד ברפרטואר
של כל נגן בסון.
תמיד תתבקשו לנגן אותה
בכל אודישן שאליו תלכו
יחד עם הקונצ'רטו לבסון של מוצרט.
טוב, הפתיחה של מוצרט היא די מסובכת.
בבסון המודרני, היא קשה הרבה יותר
מאשר בכלי שעבורו היא נכתבה בפועל,
הבסון הקלאסי.
הקושי הוא שאתם צריכים ממש להשתלב
עם כל נגני המיתר.
זו התחלה מסתורית למדי.
והיא משתנה בפתאומיות לרצף של תווים מהירים מאוד,
והיא מתחילה בתו די מוזר.
אני מציע
לתרגל אותה קודם כול
ולא לשים לב יותר מדי לדינמיקה
כדי שתרגישו בנוח עם הטכניקה.
כדאי גם לתרגל בחלקים קטנים.
אז לדוגמה, אם רק תתחילו
בשני התווים הראשונים בלבד...
[חוזר על התווים הראשונים]
[ממשיך על בסיס שני התווים הראשונים]
כך שתוכלו לבנות את זה בהדרגה
עד שתרגישו בנוח עם הטכניקה.
כדאי גם לתרגל את זה בנגינה איטית מאוד.
והדבר האחרון הוא
שכדאי לתרגל את הקטע בקצבים שונים.
אז לדוגמה...
[קצב קליל]
או...
[קצב כבד]
עבור הקטע הספציפי הזה של מוצרט,
מומלץ פשוט לנעול את מקש
הפיאנו כלפי מטה
כדי שלא תצטרכו להזיז את האגודל יותר מדי.
כך תוכלו פשוט להזיז אותו בעדינות למעלה ולמטה
במקום לסובב את היד סביב הבסון.
וכשאתם כבר מרגישים יותר בנוח
ואתם מתרגלים עם מטרונום,
תוכלו להתחיל לחשוב על פיסוק
כדי שלא תצטרכו לנגן יותר מדי... [מחקה קצב כבד]
אלא ממש... [מחקה קצב קליל]
כך שתמיד יש כיוון במוסיקה.
ולמען האמת, זה יעזור לכם
להגיע לצורה קלה יותר של נגינה.
אנסה עכשיו לנגן את הקטע בכללותו.
זה רק החלק הראשון-- התיבות הפותחות
של האוברטורה.
[קצב מהיר]
תמיד כדאי לחשוב על המוסיקה שאתם אמורים לנגן
לפני שאתם מתחילים לנגן.
מוסיקה לא מגיעה מהאוויר.
היא מתחילה עוד לפני שאתם מתחילים לנגן.
זה באמת יעזור לכם להיכנס לאווירה המתאימה
וכך לנגן את היצירה בצורה רגועה יותר.
אז זה הכול בנוגע לפתיחה של מוצרט.
עכשיו נתקדם ל"שחרזדה".
"שחרזדה" הוא סיפור מרתק
של אשה שצריכה למשוך את תשומת הלב של אהובה
למשך זמן רב מאוד
משום שהוא עומד להרוג אותה אם הוא--אם היא תשעמם אותו.
אז בסולו,
בפרק השני של "שחרזדה"
מיד לאחר אחת מהקדנצות של הכינורות,
אפשר לחשוב על הנושא הזה של משיכת
תשומת הלב של המאזינים באמת.
והתיאור של הסולו הוא
דולצ'ה אקספרסיבו קפריצ'יוסו קווזי רצ'יטנדו,
שזה הרבה מילים.
וצריך להיות נאמנים לכל הדברים האלה.
אז זה צריך להיות-- צריכה להיות תחושה נעימה.
אבל גם--גם קצת משוגעת בו בזמן,
ודי קשה לשלב בין שני הדברים.
וזה רצ'יטנדו (רציטטיב) אז אתם צריכים לספר סיפור
באמצעות הסולו.
כדאי ממש לשבת למשך כמה זמן
ולבחון את הכול-- כל הדברים השונים
שכתובים בקטע הזה
כמו ההטעמות, והנקודות, והקישורים,
ולנסות להישאר נאמנים לכולם.
צריך הרבה תשומת לב כדי לשלב את כל אלה
בתוך רעיון מוסיקלי אחד.
אני אנגן עבורכם את מה שאני חושב על היצירה.
אבל כמובן שזה כמעט כמו קדנצה
בתוך היצירה.
כך שכל הצעה שלכם
או כל דבר שתרצו לעשות עם הקטע יהיו נהדרים.
זה ממש לא חייב להישמע אותו הדבר.
[נגינה קלילה]
[נגינה מלאת מרץ]
[נגינה קלילה]
אז זה הפירוש שלי בלבד.
אני מאוד מתעניין במה שאני שומע
כשאתם שולחים את הגרסאות שלכם.
ישנו קטע נוסף,
שהוא ממש קטע נהדר לבסון.
הוא של צ'ייקובסקי, חברנו משכבר הימים, שכתב
את המנגינות המרהיבות ביותר, בכל מקרה.
ויש לנו המון מזל בסימפוניות
בתור נגני בסון לנגן בעצם
את התווים הכי הכי יפים.
הפרק השני של הסימפוניה הרביעית
מתחיל בסולו של אבוב.
והוא דומה פחות או יותר לקטע שאתם רואים כאן--
הקטע שאנחנו מבקשים מכם לנגן.
האבוב מנגן משפט קצת ארוך יותר.
ואני חושב על הסולו של הבסון
בתור מעין זיכרון של אותו סולו אבוב.
כתוב לנו כאן פיאניסימו קנטבילה.
ואני חושב זה אמור להיות מאוד מאוד פשוט--
פשוט שהופך לאט לאט לאספרסיבו
ששם צריך לתת יותר עוצמה
ואז לחזור אחורה כדי לתת ליצירה
להפוך בהדרגה ובאיטיות
לרגועה יותר ויותר עד שהיא מסתיימת.
הדבר החשוב ביותר לגבי הסולו הזה
הוא לנגן ממש ממש טוב לגטו
כדי שכל התווים יוכלו להתחבר בצורה יפה מאוד.
זה די קשה במפתח שבו זה נכתב
אז, שוב, כמו במוצרט וכמו ברוב היצירות שאתם מנגנים,
כדאי לנגן חלקים קטנים מאוד.
כך תגיעו לנקודה שבה אתם מנגנים לגטו מושלם.
מושלם עד כמה שאפשר, כמובן.
אבל תמיד כדאי פשוט לבצע קודם את הלגטו
בין שני תווים כלשהם עד שאתם ממש מרוצים.
אז...
[נגינה איטית וחלקה]
דרך אחת לעזור ללגטו היא להניח את האצבעות
בצורה עדינה מאוד.
אז אל תניחו אותן כמו פטישים--פטישים קטנים,
מה שעשוי לעזור מאוד בטכניקה מהירה מאוד.
במשפטי לגטו ארוכים מסוג זה,
צריך להניח אותן בעדינות רבה ככל האפשר.
כך שזה דומה יותר לליטוף מאשר ללחיצה.
אני אנגן עכשיו את הקטע עבורכם.
[נגינה חלקה]
זו הדרך שבה אני חושב על היצירה.
לפעמים אנשים מנגנים אותה בסגנון שהוא יותר אספרסיבו.
אבל אני אוהב את הרוגע ואת הפשטות
של הסולו הזה.
אבל שוב, כל אדם הוא שונה.
ואם יש לכם דעה שונה מאוד על הקטע
או פרשנות אחרת,
אתם מוזמנים לנגן את הקטע
באופן שאתם רוצים לנגן.
אחד מהדברים שקורים באודישנים
הוא שברור מאוד לחברי צוות השופטים
שמאזין לאודישן
אם אתם מכירים את ההקשר של המוסיקה.
גם אם מדובר בסולו,
תמיד יש מוסיקה שמתרחשת מאחורי הסולו, מתחתיו,
מסביבו, מעליו.
וזה מאוד מאוד ברור
כשנבחן מנגן את היצירה
אם הוא באמת מודע לכל ההקשר.
אז אני ממליץ בחום להאזין הרבה למוסיקה
שאתם צריכים להקליט בהקשר הזה.
עדיף בקונצרטים חיים.
אבל כמובן שיש הרבה הקלטות שמסתובבות
בכל מיני סוגי מדיה.
בתקליטורים, באינטרנט.
וזה רעיון טוב להאזין היטב
ברוב קשב וגם לגבש דעה משלכם
בהתבסס על הפרשנויות השונות שהצלחתם להאזין להן.
אז אני מאחל לכם כל טוב כשתעלו את החומר שלכם.
ואני מקווה שנתראה מתישהו.