Tip:
Highlight text to annotate it
X
שמי הארין. אני בת 16 ונולדתי סקרנית. אני אוהבת מדע כי הוא נותן תשובות לרוב השאלות שלי.
גדלתי בעיירה קטנה בדרום הודו, שם היינו צריכים להתמודד עם מתח חשמלי באיכות נמוכה כחלק מהיומיום.
סבי וסבתי, שהשפיעו מאוד על החיים שלי, גרים בחווה קטנה באלאקודי.
בכל פעם שבאתי לבקר אותם, ראיתי שהם קמים בשעות מוזרות כדי להשקות את השדות, משום שזו היתה השעה היחידה שהחשמל עבד.
הדבר עורר בי רצון לראות אם אני יכולה למצוא דרך לספק חשמל יציב לכפרים מרוחקים בהודו ובעולם המתפתח.
תמיד הסתקרנתי לגבי האופן שבו הדברים שסביבי עובדים ומדוע הם עובדים בדרך מסוימת.
מדוע הקשת מופיעה רק לאחר שיורד גשם?
כשאני נוסעת במכונית, מדוע הדברים שקרובים אלי זזים מהר יותר מהדברים הרחוקים?
אני לא מפסיקה לשאול שאלות וזה מה שמאפשר לי לעשות את מה שהכי חשוב לי - להשקיע בכל מה שאני יכולה ללמוד ולתת את כל כולי.
אני חושבת שמדע זה דבר יפהפה כשהוא יוצר חיבורים בין דברים שלכאורה לא קשורים זה לזה,
כמו תפוח שנופל והירח שזורח... שני אירועים שלא נראה שיש להם הרבה במשותף, אך שניהם תוצאה של כוח הכבידה.
הרעיון שלי לפתרון בעיית המתח, היה ליצור ולבנות וסת שיבטיח שכפרים כמו הכפר של סבי וסבתי לא יסבלו מהפסקות חשמל יומיות.
העבודה שלי עדיין לא הסתיימה. צריך לפתח אותה הלאה כי יש עוד הרבה מה לעשות, אבל אני מרגישה שתרמתי תרומה צנועה למאמץ.
אני משוכנעת שהפתרונות לעתיד יציב וקבוע הם פשוטים וניתנים להשגה.
לא חסרה לנו אינטליגנציה, חסרה כוונה... הרצון לשנות דברים.