Tip:
Highlight text to annotate it
X
מתרגם: Ido Dekkers מבקר: eviatar edlerman
אני פה כדי לחלוק את הצילומים שלי.
אבל האם זה באמת צילום?
מפני, שכמובן, זו תמונה
שאתם לא יכולים לצלם עם מצלמה.
ועדיין, העניין שלי בצילום התחיל
כשקיבלתי את המצלמה הדיגיטלית הראשונה שלי
בגיל 15.
זה התערבב עם התשוקה הקודמת שלי לאיור,
אבל זה היה מעט שונה,
מפני שבשימוש במצלמה,
התהליך היה בתכנון.
וכשאתם מצלמים תמונה עם מצלמה,
התהליך מסתיים כשאתם לוחצים על ההדק.
אז בשבילי זה הרגיש כאילו צילום הוא יותר
להיות בזמן הנכון במקום הנכון.
הרגשתי כאילו כל אחד יכול לעשות את זה.
אז רציתי ליצור משהו שונה,
משהו בו התהליך מתחיל
כשאתם לוחצים על ההדק.
תמונות כמו זו:
בניה שמתרחשת לאורך כביש עמוס.
אבל יש לה טוויסט בלתי צפוי.
ולמרות זאת,
הוא שומרת רמה של מציאותיות.
או תמונות כמו אלה --
שתיהן כהות וצבעוניות,
אבל כולן עם מטרה משותפת
של שמירה על רמת מציאותיות.
וכשאני אומר מציאותיות,
אני מתכוון למציאות פוטוגרפית.
מפני, שכמובן,
זה לא משהו שאתם יכולים לצלם באמת,
אבל אני תמיד רוצה שזה יראה כאילו אפשר היה לצלם את זה איכשהו
כתמונה.
תמונות בהן תצטרכו רגע כדי לחשוב
כדי להבין את הטריק.
אז זה יותר על תפישת הרעיון
מאשר תפיסת רגע במציאות.
אבל מה הטריק
שגורם לזה להראות מציאותי?
האם זה משהו בפרטים
או הצבעים?
האם זה משהו באור?
מה יוצר את האשליה?
לפעמים הפרספקטיבה היא האשליה.
אבל בסופו של דבר, זה מגיע לאיך לפרש את העולם
ואיך אפשר להגשים את זה על משטח דו מימדי.
זה לא באמת מה שמציאותי,
זה מה שאנחנו חושבים שנראה מציאותי באמת.
אז אני חושב שהבסיס
הוא די פשוט.
אני פשוט רואה את זה כפאזל של מציאות
בו אתם יכולים לקחת חלקים שונים של המציאות ולחבר אותם
כדי ליצור מציאות חלופית.
ותנו לי להראות לכם דוגמה פשוטה.
פה יש לנו שלושה גופים דמיוניים לחלוטין,
משהו שכולנו יכולים להבין כשאנו חיים בעולם תלת מימדי.
אבל כשמשלבים אותם בדרך מסויימת,
הם יכולים ליצור משהו שעדיין נראה תלת מימדי,
כאילו הוא יכול להתקיים.
אבל באותו הזמן, אנחנו יודעים שהוא לא.
אז אנחנו משטים במוח שלנו,
מפני שהמוח שלנו פשוט לא מקבל את העובדה
שזה לא באמת הגיוני.
ואני רואה את אותו תהליך
עם שילוב של תמונות.
זה רק באמת שילוב של מציאויות שונות.
אז הדברים שגורמים לתמונה להראות מציאותית,
אני חושב שזה הדברים שאנחנו לא חושבים עליהם,
הדברים שסביבנו בחיים.
אבל בשילוב עם תמונות,
זה באמת חשוב לקחת בחשבון,
מפני שאחרת זה רק נראה לא נכון איכשהו.
אז הייתי רוצה להגיד שיש שלושה חוקים פשוטים למלא
כדי להשיג תוצאה מציאותית.
כמו שאתם יכולים לראות, התמונות האלו לא באמת מיוחדות.
אבל משולבות, הן יכולות ליצור משהו כזה.
אז החוק הראשון הוא שלתמונות משולבות
צריכה להיות אותה הפרספקטיבה.
שנית, לתמונות משולבות
צריכים להיות אותם תנאי תאורה.
ושתי התמונות האלו ממלאות את שני התנאים --
צולמו מאותו הגובה ובאותם תנאי תאורה.
השלישי הוא לעשות את זה בילתי ניתן להבחנה
איפה כל תמונה מתחילה ונגמרת
על ידי העלמת התפר.
לעשות את זה בלתי אפשרי להגיד
איך התמונה הורכבה.
אז על ידי התאמת צבע, ניגודיות ובהירות
בגבולות בין התמונות השונות,
הוספת פגמים צילומיים
כמו עומק שדה,
צבעים דהויים ורעש,
אנחנו מוחקים את הגבולות בין התמונות
וגורמים לזה להראות כמו תמונה אחת,
למרות העובדה שתמונה אחת
יכולה להכיל בעיקרון מאות שכבות.
אז הנה דוגמה נוספת.
(צחוק)
אפשר לחשוב שזו סתם תמונה של נוף
והחלק התחתון עבר עריכה.
אבל התמונה הזאת היא מורכבת לחלוטין
מתמונות ממקומות שונים.
אני אישית חושב שזה בעצם קל יותר ליצור מקום
מאשר למצוא מקום,
מפני שאז לא צריך להתפשר
עם הרעיונות שיש לכם בראש.
אבל זה דורש הרבה תכנון.
ולקבל את הרעיון הזה בחורף,
ידעתי שיש לי כמה חודשים לתכנן את זה,
למצוא את המקומות השונים
לחתיכות של הפאזל בעיקרון.
אז לדוגמה,
הדג צולם במסע דייג.
החופים ממקום אחר.
החלק התת ימי צולם בבור אבן.
וכן, אפילו הפכתי את הבית בראש האי לאדום
כדי לגרום לזה להראות יותר שוודי.
אז כדי להשיג תוצאה ראליסטית,
אני חושב שזה מגיע לתכנון.
זה תמיד מתחיל עם סקיצה, רעיון.
ואז זה לאחד את התמונות השונות.
וכאן כל תמונה היא מאוד מתוכננת.
ואם אתם עושים עבודה טובה בצילום התמונות,
התוצאה יכולה להיות ממש יפיפיה
וגם די מציאותית.
אז כל הכלים זמינים,
והדבר היחידי שמגביל אותנו
הוא הדמיון שלנו.
תודה לכם.
(מחיאות כפיים)