Tip:
Highlight text to annotate it
X
זהו כבוד אמיתי, להיות כאן היום,
אך עלי לגלות לכם, שהגעתי לכאן בטעות.
לא לכנס עצמו, אלא לעולם הפיננסים והבנקאות.
כשהלכתי לאוניברסיטה, לפני שנים רבות,
למדתי להיות מורה,
ולמרבה הצער, בערך במחצית לימודי האקדמיים,
הקולג' שלי סגר את מחלקת ההשכלה.
לכן, נאלצתי לחפש
תחום אחר, קרוב לחינוך,
ומצאתי את תחום פסיכולוגיית הילד,
שבמקרה היה תחום נהדר
ללמוד בו איך לנהל מנהלי קרנות ובנקאי השקעות.
[צחוק]
על כל פנים, ככל שהתקרב סיום הלימודים,
היה עלי למצוא עבודה, אז התנדבתי ל"חיל השלום".
דחו אותי.
החלטתי שאולי כדאי לי להשלים דוקטורט בפסיכולוגיה.
דחו אותי.
אבי, שחשש שמא אחזור
לגור בבית, הציע שאנסה את תחום הבנקאות.
פניתי ל-70 בנקים, ונדחיתי ע"י 69 מהם.
כולם היו בקרבת החדר השכור שלי.
אבל קיבלתי "כן" אחד, ולכן אני כיום בפיננסים.
שותפי, אל גור... ולא נחזור כאן על הבדיחה על שמנו,
אבל כנראה שיכולנו.
שותפי, אל גור, אוהב לספר סיפור
על כך שהוא פוליטיקאי בהתאוששות בשלב 9 בערך.
אך אני מעולם לא ראיתי בעצמי בנקאי-השקעות בהתאוששות.
ותאמינו או לא, בתחילת דרכי בפיננסים, לפני כמעט 30 שנה,
לא האמנתי שאי-פעם איאלץ לבחון מחדש את ערכי.
האמנתי אז, כמו היום,
שהפיננסים והבנקאות יכולים להיות כוח מיטיב.
אני מודה, שלנוכח מה שקרה בעשור האחרון
וללא ספק גם במשך 6-7 השנים האחרונות,
מה שאמרתי זה עתה נראה מטופש מאד.
ואני מודה שמערכות הכספים בעולם נתונות במבוכה.
הקפיטליזם נתון במשבר.
ואכן, אלה מאיתנו שעוסקים בכספים ובבנקאות
קרובים מאד להפסיד את רשיון הפעילות שלנו.
כשחושבים על המערכת הפיננסית או הקפיטליסטית הנוכחית,
מילותיו של הפילוסוף הסיני לאו טסו הולמות מאד.
הוא אמר: "אם לא תשנה כיוון,
"אתה עלול להגיע למקום אליו אתה הולך."
[צחוק]
אם לא נתייחס לבעיות של הקפיטליזם בעסקים בימינו --
הבעיות של התרחבות האי-שוויון,
התמקדות מתמדת בטווח הקצר,
יוזמות לא-מתאימות ומופרזות, ללא מחיר ועלויות חיצוניות --
סופנו באמת להגיע לאן שאנו הולכים,
וזו לא תהיה תוצאה טובה במיוחד.
במקרה הטוב ביותר לא ננצל את המערכת הקפיטליסטית שלנו
למען יתרונותיה, של צמיחה כלכלית,
ובמקרה הגרוע ביותר, ניצור תוהו ובוהו פיננסי,
שכמוהו ראינו ממש לאחרונה.
אז הבה נודה בכך: המציאות הקשה של היום
היא שהאתגרים של העולם היום
הם יוצאי-דופן וחסרי-תקדים.
אם חושבים על תחום הבריאות,
על שינויי האקלים,
אם חושבים על העוני,
המחסור במים, המחלות, ההגירה,
גידול האוכלוסין - אלה כולם אתגרים משמעותיים.
והאמת היא, שבעוד שהממשלות והחברה האזרחית
תהיינה חייבות להיות חלק מהפתרון,
לא ייתכן שהן תהיינה החלק היחיד בפתרון.
אין ספק ששווקי ההון, המשקיעים והעסקים
יצטרכו לגרום להון להתייחס לאתגרים אלה.
ולכן דיברנו על חשיבה חדשה בתחום הכספים --
ואנו מכנים אותה "קפיטליזם מקיים".
הקפיטליזם המקיים נועד באמת לשלב
סוגיות של סביבה, חברה וממשל
בקבלת החלטות,
בהבנת סיכונים והזדמנויות בעסקים.
הוא מעודד אותנו לפתח
שיטות כלכליות ואסטרטגיות צמיחה לאורך ימים,
ובנוסף, מציב תג-מחיר על הפחמן.
לא אעבור כעת על הטיעון העסקי
בזכות קפיטליזם מקיים בימינו,
אבל, האמינו לי, הטיעון מבוסס ואיתן.
היבט חשוב אחד של הקפיטליזם המקיים
הוא הרעיון שאפשר לקחת
כלי-הון ושיטות עסקיות של שווקים אחרים
כדי לטפל באתגרים חברתיים וסביבתיים --
מה שמוכר יותר ויותר בתור "השקעה למען השפעה חברתית".
השקעה למען השפעה חברתית היא
התייחסות לאתגרים חברתיים וסביבתיים
הן בעולם המפותח והן בעולם המתפתח
באמצעות עסקים והון.
אפשר לראות בכך סוג של נכס,
די בדומה לשימוש בקרנות הגידור בשנים שעברו,
ומדובר בהשקעות מגוונות מאד:
למשל, השקעות ביזמים חברתיים,
אגרות-חוב למען השפעה חברתית
שמספקות הון למלכ"רים,
ומאפשרות להם לבצע תכניות לטווח ארוך
כדי להתמודד עם אתגרים חברתיים.
זה יכול להיות מימון המעבר לכלכלה מעוטת-פחמן,
או בעצם תימחור של שירותים סביבתיים.
גם קשת ההחזרים יכולה להיות מגוונת מאד - והיא אכן כזאת.
זה יכול להיות ללא זכיונות כלל,
כלומר, החזרים והשפעות יוצאים מן הכלל,
וזה עשוי להגיע עד כדי
מסחר בהחזרים לפי השפעה בפועל.
אבל הטיעון בזכות השקעה למען השפעה חברתית
הוא באמת כובש,
במיוחד מן ההיבט של הקצאת נכסים.
אין בכך זיקה הדדית, ולכן זה מעניין במיוחד.
ונראה לי שבמשך 10 השנים הבאות בערך
ההשקעה למען השפעה חברתית תתפוס בסביבות 5-10%
מתיק ההשקעות בעל הערך-נטו הגבוה המוסדי והפרטי כאחד.
אבל הסיבה לכך שההשקעה החברתית צריכה להיות חשובה לכולנו
היא שברור לנו שהשווקים אינם יכולים לפתור
את אתגרי החברה או הסביבה
בעצמם.
ברור לנו גם שעולם הנדבנות אינו גדול מספיק
כדי להתמודד עם אתגרים אלה.
עלינו למצוא דרך למנף ולהגביר את הנדבנות,
וזה מה שנועדה לעשות ההשקעה למען השפעה חברתית.
זה חדש. אנו למעשה נמצאים בשלבים הראשונים,
אבל זהו מרכיב חשוב
באופן בו נוכל ליצור צורה מקיימת יותר של קפיטליזם.
כעת ברצוני לחזור לתפישה
לפיה הפיננסים והבנקאות יכולים להיות כוח מיטיב.
רוברט שילר, הכלכלן מאוניברסיטת ייל,
כתב בספרו, "פיננסים וחברה טובה",
שלפיננסים יש הפוטנציאל
לתת תקווה לחברה הוגנת וצודקת יותר.
נראה לי שהגיע העת שאנחנו, בעולם העסקים והכספים,
נממש את הפוטנציאל הזה.
אולי תשאלו: "למה שזה יהיה איכפת לי?
"מה ייצא לי מזה?"
ולדעתי, לרבים מאד התשובה תהיה,
שזאת החלטה עסקית טובה --
כל הטיעון העסקי בזכות קפיטליזם מקיים.
אחרים יודו בכך
שרשיון הפעילות שלהם אכן לוקה בחסר,
ועליהם להשתנות,
ושזה מה שיחזק את תוקפו של רשיון הפעילות שלהם.
אבל מבחינת אחרים, וגם מבחינתי, זה הרבה יותר מזה.
העניין הוא שכעת יש לנו הכלים - הכלים הפיננסיים -
להתמודד עם האתגרים שהעולם ניצב בפניהם,
ולעשות זאת בתקופה שבה זה קריטי לגמרי.
והאם לא הגיע הזמן שנחשוב על דברים
לאור השאלה: "מהו הדבר הנכון לעשותו?"
כי זה אכן הוא הדבר שנכון לעשות.
תודה לכם
[מחיאות כפיים]