Tip:
Highlight text to annotate it
X
זהו הדבר עליו פ.ה. הייק זכה בפרס נובל. זו תאוריה על מחזור העסקים
למה הכלכלה נעה בדפוס מחזורי מעלה ומטה, מעלה ומטה. אנחנו די לוקחים את זה כמובן מאליו
כי מה שתמיד אומרים לנו שזהו פשוט אופיו של השוק החופשי. אתם יודעים הוא פשוט עולה ויורד
זה פשוט משהו פסיכולוגי, משקיעים, אתם יודעים, הם פשוט נהיים ממש אופטימים ויש עליה ואז הם נהיים פסימים ויש ירידה
אתם יודעים, מה כבר אפשר לעשות בנידון. ובכן זהו ממש הסבר לא מספק, נכון..
המשהו הפסיכולוגי. ואם מסתכלים על ספר הלימוד הכלכלי הטיפוסי היום. אתם יודעים 900 עמודים של הטקסט העקרוני
ואתם מחפשים את הדיון על מחזור העסקים איפה תמצאו אותו ? ובכן מפוזר לאורך הטקסט תמצאו אולי 9 התיחסויות לאורך 900 עמודים
אבל לא יהיה פרק על מחזור העסקים. במונחים של התקדמות בהבנת מחזור העסקים, לא אגיד שהיתה אפס התקדמות כי יש
את תאורית מחזור העסקים הראלי וכו' אבל זה לא מרשים במיוחד בהתחשב בכל כספי המחקר שמגיעים לחלק מהמחלקות האלו
אבל מה שהאוסטרים מלמדים נראה הגיוני, הוא תואם את המציאות. הוא מתאים לדוגמאות אמפיריות
אז מה שהתאוריה האוסטרית על מחזורי העסקים מנסה להסביר זה למה הכלכלה נעה במחזוריות
במיוחד בהתחשב בעובדה שבשוק החופשי אנחנו אמורים לתקן את זה. במילים אחרות, השוק החופשי מתגמל יזמים שטובים במה שהם עושים
שהם טובים בלחזות מה הצרכנים רוצים, והוא מעניש אנשים שגרועים בזה
אם אתה גרוע בלחזות את הביקוש של הצרכנים אז אתה תפסיד ואולי אפילו תסגור את העסק לגמרי
אם אתה מאוד טוב בזה אתה תעשה רווחים, אתה תתרחב ותשיג שליטה על משאבים נוספים, זו דרכו של השוק החופשי להגיד: עבודה טובה
אנחנו סומכים עליך עכשיו עם עוד משאבים. אז בהינתן שהשוק בוחר אנשים שטובים בזה,
למה אנשים שטובים בזה פתאום גרועים בזה באותו הזמן ? נדמה שזה דורש הסבר.
הכלכלן הבריטי ליונל רובינס בספרו "השפל הגדול" מ-1934 שאל את השאלה הזאת, למה יש פתאום מקבץ של טעויות ע"י יזמים
עכשיו בכדי לענות על השאלה הזאת אני צריך להציג שתי נקודות. ואם תוכלו להבין את שתי הנקודות האלו תהייה לכם הבנה טובה יותר
של זה מאשר ל-99% מהאוכלוסיה. וזה לא כי אני איזה גאון אלא כי מיזיס והייק היו גאונים ואני מקליט טוב שיכול ללחוץ על "נגן"
עכשיו ראשית, המושג הראשון נוגע לשלבי הייצור, אל תלכו עדיין ! זה משתפר חכו, המושג הראשון נקרא שלבי הייצור
מצטער, אני כל כך צמא. אבל הנסיעה לפה פשוט נמשכה ונמשכה
בכל מקרה, יש לנו את מבנה הייצור. יש לנו מוצרי צריכה שאני ואתם קונים
ואז יש לנו, כשאנחנו עולים במה שאנחנו מכנים מבנה הייצור, אנחנו מתרחקים יותר ויותר ממוצרי צריכה
אז בואו נגיד חומרי גלם, מכרות חדשים, מחקר ופיתוח. אני לא צורך באופן מידי שרותי מחקר ופיתוח
אני אולי אצרוך מסאג', סוג כזה של שרות אבל אני לא צורך מחקר ופיתוח. מחקר ופיתוח ישא פרי בשבילי עוד 10 שנים אולי 20 שנה
אז מחקר ופיתוח יחשב כשלב גבוה במבנה הייצור. בגלל שהוא כל כך רחוק בזמן ממוצר צריכה סופי
אז מחקר ופיתוח, כרייה, חומרי גלם, מכונות יצור, בניה. הרבה מהדברים האלו דורשים זמן. לוקח זמן עד שהם ישאו פרי בצורה של
מוצר שאני ואתם קונים. אז ההבדל בין מוצר מסדר נמוך של מבנה הייצור ומסדר גבוה זה ההבדל בין הבייגל שאני קונה במאפיה
וחיטה הצומחת בשדה. אז את אחד מהדברים האלו אני צורך באופן מידי והשני מאוד מרוחק במובנים של זמן מצריכה
אז יש לנו מבנה של ייצור ואנחנו הולכים מגבוה לנמוך אז כשנגיע למטה לסיטונאות..
עכשיו אנחנו מתחילים להתקרב למוצר צריכה סופי שאני יכול לקנות. שרותי שיווק כדי לתקשר אלי שהמוצר קיים
זה מתקרב ותקרב. חנויות קמעונאיות עכשיו אנחנו כמעט שם, הובלה של זה לחנויות הקמעונאיות וכיוצא בזה
אז כך האוסטרים חושבים על ייצור, אנחנו חושבים על הון כקיים בסדרה של שלבים
וזו אחת הדרכים, אחד הדברים שמבדילים את האוסטרים מהזרם המרכזי בכלכלה
הזרם המרכזי בכלכלה חושב על הון כגוש גדול והומוגני. הם משתמשים באות K כדי להתייחס אליו
אז הם רק ירצו לדעת "האם היה יותר הון או פחות הון". אנחנו טוענים שזו לא ממש שאלה מוצלחת
זה איזה סוגי הון ישנם, והאם הם משתלבים אחד עם השני. האם הם עובדים ביחד, האם הם מתפקדים ביחד
זה מה שאנחנו רוצים לדעת, אנחנו רוצים להפסיק לסכום את ההון ולהסתכל עליו בשלביו השונים
הנקודה השניה שאני רוצה להציג, ואז נראה את הכל משתלב, מערבת שערי ריבית
כאן אנחנו מציגים את הנקודה ההגיונית שעסקים נותנים להתחייב לפרויקטים של טווח ארוך כאשר שערי הריבית נמוכים
ואני מניח שאני לא צריך לצייר לכם גרף המסביר מדוע, כאשר שערי ריבית נמוכים העלויות של לקיחת הלוואות נמוכות
וכמובן שעלויות לקיחת הלוואה גדולות יותר ככל שתלווה לזמן ארוך יותר, ככל שהפרויקט שלך לזמן ארוך יותר.
אז ככל שאתה מרחיב ייצור בשלב גבוה יותר, ככל שזה לטווח זמן ארוך יותר כך הוא יותר רגיש לשערי ריבית
ויותר הוא יתומרץ ע"י שערי ריבית נמוכים. אז זה למה אנחנו רואים את שלבי הייצור הגבוהים מתרחבים ציוד ומפעלים חדשים
יכולות כרייה מתרחבות, כל הדברים האלו כאשר שערי הריבית נמוכים כי הרבה יותר זול לעשות את זה
בעוד שזה לא הרבה יותר זול להציע מסאז'ים נוספים, מסאז'ים הם ברמת השרותים הם בשלב הנמוך ביותר
אבל ככל שאתה עולה בשלבי הייצור כך זה יותר רגיש לשער הריבית, אז שערי ריבית יורדים ועסקים מתחילים להשקיע
יותר, בשלבים מסדר גבוה יותר. עכשיו, כיצד שערי הריבית יורדים ?
הם יורדים כי הציבור חוסך יותר.אתה ואני חוסכים יותר זה דוחף את שערי הריבית למטה כי עכשיו לבנקים יש יותר להלוות
ואז למעשה המחיר של להלוות נמוך יותר, כי כספים קיימים עכשיו בשפע רב יותר
עכשיו למה זה טוב לחברה שעסקים ירחיבו את תהליכי הייצור שלהם לטווח ארוך ואת ההשקעות שלהם
במוצרים הוניים. למה זה טוב שיעשו את זה כששערי הריבית נמוכים למה זה דבר טוב לחברה.
זה דבר טוב משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא שכאשר אני ואתה חוסכים יותר, כאשר אנחנו לא ממהרים
ומבזבזים כל סנט מהמשכורת שלנו מה שאנחנו אומרים במרומז זה שאנחנו נבזבז חלק מהמשכורת שלנו בעתיד
אנחנו לא נצרוך את הכל עכשיו, אנחנו נוציא חלק מההכנסה שלנו בעתיד. ומהו ייצור לטווח ארוך אם לא ייצור בשביל העתיד
אז זה טוב שעסקים יכנסו לייצור לטווח רחוק המוכוון לעתיד בזמן בו הציבור הרחב הראה שהוא הולך להוציא יותר בעתיד
אז יש התאמה של זמן. אבל שנית, שימו לב מה קורה ברמה המעשית
כאשר אני ואתם לא צורכים כל סנט מהמשכורת שלנו ואנחנו לא ממהרים וקונים כובע חדש
ומינוי חדש לעיתון, ידית חדשה לדלת או מה שלא יהיה
זה שהתעשיות האלו יתכווצו במקצת, אם אנחנו לא דורשים כל כך הרבה כובעים הם לא ייצרו כל כך הרבה כובעים
ולכן הם לא יצטרכו כל כך הרבה עובדים בשביל לייצר כובעים, הם לא ישתמשו בכל כך הרבה שרותי הובלה כדי לשלח את הכובעים
הם לא יצטרכו כל כך הרבה פלדה בשביל תהליך ייצור הכובעים. אז במילים אחרות
תעשיית מוצרי הצריכה, השלבים הנמוכים יתכווצו במקצת, כאשר אני ואתה נחסוך.
באופן יחסי הם יתכווצו, לאן המשאבים האלו ילכו ? שרותי ההובלה שיצרני הכובעים לא משתמשים בהן
העובדים שיצרני הכובעים לא משתמשים בהם. הם עכשיו יהיו פנויים בשביל שלבי היצור הגבוהים יותר שעסקים עכשיו מרחיבים
אז שוב יש לנו התאמה חלקה תודות לשוק החופשי, שבזמן שחלק אחד של הכלכלה מתכווץ
באופן יחסי ובכך משחרר משאבים יצרניים לשימוש. ובכן אלו עכשיו פנויים לשימוש
ולספק את האמצעים החומרים בשביל אותן תוכניות ההשקעה שהעסקים עכשיו מרחיבים
אז שוב, שערי הריבית מתפקדים נפלא כגורם מתאם בכלכלה
עכשיו בואו נניח שאותם גורמים מתאמים משובשים ע"י מקור כלשהו
אנחנו לא נזהה מהו אותו מקור כרגע. אבל בואו נגיד שמישהו איפשהו מתערב בזה
ובוא נגיד שמישהו מחליט, אתם יודעים, שזה יהיה ממש נהדר שיהיו שערי ריבית נמוכים אבל אני לא רוצה לחכות שאנשים יחסכו
בואו נביא אותם עכשיו. אז מביאים אותם עכשיו, שוב אותו מוסד שלא ננקוב בשמו
מביא שערי ריבית נמוכים פשוט ע"י כך שהוא מכריח אותם לרדת. איך בדיוק הם עושים זאת זה נושא אחר.
הם פשוט דוחפים אותם למטה בצורה מלאכותית. כאן יש לנו כמה נקודות דמיון ושוני מהדוגמא הקודמת
הדמיון הוא שבשני המקרים שערי הריבית נמוכים ועסקים הולכים לעסוק בהרחבת ייצור ארוך טווח
אבל ההבדלים הם מהותיים, ראשית במקרה זה לא היתה הקטנה של הצריכה ע"י הציבור הכללי
הציבור הכללי עדיין הולך לצרוך אותו הדבר או יותר ממקודם
בזמן שבו עסקים נכנסים לפיתוח פרויקטים ארוכי טווח. אז אנשים דורשים יותר ממוצרים קיימים
ועסקים נכנסים לפיתוח פרויקטים ארוכי טווח אז יש חוסר התאמה על פני זמן
אבל שנית, אם אנחנו לא מקצצים את הצריכה שלנו. אם שערי הריבית הנמוכים האלו הגיעו באופן שרירותי
והם לא משקפים את העובדה שהקטנו צריכה אז משאבים, גורמים יצרניים, לא שוחררו
שרותי הובלה לא שוחררו והפכו זמינים לאותם שלבי ייצור חדשים מהסדר הגבוה בהם משקיעים
אז אין יותר עובדים, יותר משאיות, יותר פלדה, יותר עץ, הדברים האלו לא שוחררו.
אז במילים אחרות הכלכלה עכשיו במקום שיהיה בה תיאום בו יש צמצום כאן והתרחבות כאן הכל מנסים להתרחב. בו זמנית
אז הכלכלה נמצאת על מסלול שאינו בר קימא שהיא לא יכולה לסיים. חסרים לה הדברים הפיזיים כדי לסיים את כל הדברים האלו
אנחנו לא עשירים מספיק כדי לעשות את כל הדברים האלו. אנחנו עושים את כל הצריכה ואת כל ההשקעות מהסדר הגבוה בו זמנית
אין לנו את הדברים כדי לעשות זאת, אבל הטעו אותנו לחשוב שיש לנו. עסקים הוטעו לחשוב שיש לנו
וכך אנחנו על מסלול שאינו בר קימא שמסתיים בהתפוצצות