Tip:
Highlight text to annotate it
X
ליזי: היי כולם. כן, אנחנו עדיין בנת'רפילד.
וזה כבר נהיה מגוחך.
עכשיו, אני מבינה שכשמעצבים מחדש את הבית שלך
זה לוקח זמן, ואתה חייב להיות סבלני.
ואני לגמרי מבינה שכמשפצים את הבית שלך
זה מסוכן לחיות שם.
אבל מגיע הרגע שבו אתה חיי תחת
אותה קורת גג עם מישהו שאתה פשוט לחלוטין שונא
וזה... מספיק ודי.
שמי הוא ליזי בנט, ואני באמת, באמת,
באמת רוצה ללכת הביתה.
"ליזי, בואי הביתה" נכתב על ידי ברני סו
ליזי: אוקיי, בואו נדבר על כמה דברים.
דבר ראשון, אני מודה שלמרות העובדה
שאנחנו נמצאים פה חודש
נהניתי מזה יותר ממה שחשבתי.
ורק שיהיה ברור, נהניתי מזה יותר
ממה שחשבתי שונה מאוד מנהניתי.
בינג היה נחמד בצורה יוצאת דופן וקרוליין
הייתה כזו הפתעה נעימה ו-- אהה,
בואו נסיים כאן. אבל ברצינות,
אני בטוחה שאנחנו מנצלים יותר מידי את הכנסת האורחים.
נראה שדארסי נהיה מתנשא יותר ויותר עם כל יום שעובר.
כן, ככל הנראה, זה אפשרי.
וקרוליין, טוב, אני מרגישה שהיא רק
עושה את עצמה. אני מצטערת, אני יודעת
שאת צופה ושאת לעולם
לא תודי בכך, אבל אני בטוחה שאת רוצה את הבית
שלך בחזרה. וחוץ מכל זה,
לאמא שלי יש עדיין את החוצפה להתעקש
שנמשיך להישאר שם. וכן,
אני לגמרי מודעת לכך שהיא מתמרנת
את כל המצב הזה.
עכשיו ליזי, את וג'יין
צריכות פשוט להשאיר את עצמכן היפות והרווקות
שם כמה שאפשר.
במיוחד ג'יין.
אבל אנחנו רוצות לחזור הביתה.
את יכולה לחזור הביתה, ליזי,
ברגע שהבית יהיה גמור.
אבל מה עם ג'יין?
ג'יין יכולה לחזור הביתה מתי שהיא רוצה.
אבל לא לפני שיש לה אבן גדולה, חדשה ונוצצת על האצבע שלה.
לפחות היא עושה את זה מאהבה.
ומייאוש. אבל באמת, אהבה.
[דפיקה בדלת]
בינג: היי ליזי? אה, את מצלמת שוב.
אני יכול לחזור מאוחר יותר.
ליזי: לא, זה בסדר, אני אערוך את זה. מה קורה?
בינג: טוב, זה לגבי ג'יין.
ליזי: היא בטח תחזור כל רגע.
בינג: אני יודע. אבל רציתי לשאול אותך משהו.
את לא חושבת שהיא מתנהגת קצת מוזר לאחרונה?
ליזי: איך?
בינג: ובכן, הבאתי לה פרחים אתמול
והיא לא אמרה שום דבר. זאת אומרת, זה לא
שאני הבחור שצריך כל מיני
תודות על פרחים או משהו.
ליזי: הם היו מאוד נחמדים.
בינג: תודה. אני מתכוון, היא אהבה אותם?
ליזי: כן, בהחלט.
היא מתה עליהם.
בינג: מעולה. טוב, אני מתכוון, הייתי-- היא נראתה אדישה.
ליזי: לא. אני יודעת מה זה. אני חושבת שג'יין
פשוט מגעגעת הביתה.
בינג: הו לא, לא טוב לה כאן?
ליזי: לא, זה לא זה בכלל.
היא אוהבת להיות כאן. זה שפשוט, אתה יודע,
אנחנו מתגעגעות למיטות שלנו. זה שום דבר אישי.
בינג: בסדר, אני מבין.
ליזי: אתה וקרוליין הייתם מארחים מדהימים,
הצלתם אותנו בזמן מצוקה.
בינג: היה לנו לעונג, ליזי.
כמובן שנהניתי לארח אתכן כאן.
אני מתכוון, את יודעת, את ג'יין יותר מאשר אותך.
זאת אומרת - זה נשמע מוזר.
ליזי: לא זה בסדר. אם אני הייתי אתה אני גם
הייתי מעדיפה את ג'יין. לא, עדיין נשמע מוזר.
בינג: טוב, תודה ליזי. ושתיכן
מוזמנות ביותר להישאר
כמה שתרצו.
ליזי: רק שאמא שלי לא תשמע אותך אומר את זה.
בינג: מה אמרת?
ליזי: אני ממש מעריכה את זה.
אוקיי, זה לא היה רע כל כך.
בינג בחור ממש מדהים
ולמרות השדכנות המניפולטיבית הבוטה
שלה, בינג וג'יין באמת נראים
פשוט מושלמים אחד לשני. כמו שני אפונים
בתרמיל. נפשות תאומות. תודעה אחת. מי יודע
אילו דברים מופלאים יקרו להם בהמשך.
ג'יין: היי ליזי! את לא
תאמיני מה בדיוק קרה.
ליזי: אין סיכוי.
ג'יין: ואוו. את בסדר?
ליזי: לא. המקום הזה משגע אותי.
הוא מוציא אותי מדעתי.
אני מתגעגעת הביתה.
ג'יין: האמת, בדיוק הייתי שם.
ליזי: במחשבה שלי?
ג'יין: לא, בבית.
ליזי: הו. הבית. איך הוא נראה?
ג'יין: למעשה הוא נראה בסדר.
ליזי: בסדר? מה זאת אומרת, בסדר?
ג'יין: אני מתכוונת שבדיוק ראיתי את הקבלן,
שעשה את הבדיקה אחרונה,
והוא אמר שניתן לחיות שם כבר שבוע.
ליזי: מה? ברצינות?
ג'יין: כן. מסתבר שהוא חשב שאנחנו
בחופשה או משהו, אבל הוא אמר
שאנחנו יכולים לחזור הביתה מתי שנרצה.
ליזי: לא יאמן.
ג'יין: וואה. מה את עושה?
ליזי: אורזת. הולכים הביתה.
את בסדר עם זה?
ג'יין: מה עם אמא, אבא, לידיה?
אנחנו לא צריכות להגיד להם?
ליזי: כן. אנחנו נתקשר אליהם מהבית.
עכשיו לכי לארוז.
ג'יין: אוקיי.