Tip:
Highlight text to annotate it
X
מתרגם: Sigal Tifferet מבקר: Ido Dekkers
סארג' סאלמן: כל הדרך מלוס אלטוס הילז קליפורניה
הנרי אוונס
(מחיאות כפיים)
הנרי אוונס: שלום
קוראים לי הנרי אוונס,
עד ה 29 באוגוסט 2002,
חייתי את הגירסה שלי לחלום האמריקאי.
גדלתי בעיר אמריקאית טיפוסית ליד סנט לואיס.
אבא שלי היה עורך דין.
אמא שלי הייתה עקרת בית.
ששת אחי ואני היינו ילדים טובים,
אבל לא טובים מידי.
אחרי שסיימתי את בית הספר, עזבתי את הבית כדי ללכת לאוניברסיטה
וללמוד יותר על העולם.
הלכתי לאוניברסיטת נוטרדם
וסיימתי תארים בראיית חשבון וגרמנית,
כולל שנה של לימודים באוסטריה.
יותר מאוחר עשיתי MBA באוניברסיטת סנטפורד.
התחתנתי עם חברתי מימי התיכון, ג'יין.
אני בר מזל שזכיתי בה.
ביחד גידלנו ארבעה ילדים נפלאים.
למדתי ועבדתי קשה בכדי להתקדם בקריירה,
עד שנהייתי מנהל כספים ראשי
בעמק הסיליקון, תפקיד ממנו נהניתי מאוד.
ב13 לדבצמבר 2001,
משפחתי ואני קנינו את בייתנו הראשון והיחיד,
בית לשיפוץ במיקום יפיפה
בלוס אלטוס היל, קליפוניה,
משם אני מדבר אתכם עכשיו.
תכננו לשפץ אותו,
אבל שמונה חדשים אחרי שעברנו לשם,
קיבלתי התקף דמוי שבץ אשר נגרם כתוצאה ממום מלידה.
בין לילה, נהיתי אילם, משותק בארבע גפיים
בגיל המופלג- 40.
לקח לי כמה שנים,
אבל עם עזרה של המשפחה המדהימה והתומכת שלי,
החלטתי לבסוף שעדיין שווה לחיות.
נהייתי מוקסם מאפשריות של שימוש בטכנולוגיה
בכדי לעזור לנכים קשים,
היו לי מכשירי מעקב שניתן לקנות בחנויות
שייצרה חברת מדנטק
אשר המירו את תנועות הראש הזעירות שלי לתנועות של הסמן על המסך,
ואפשרו לי להשתמש במחשב רגיל,
אני יכול לגלוש ברשת, לשלוח אי מיילים לאנשים,
ולהביס את החבר שלי סטיב קוזינז
במשחקי מילים ברשת.
הטכנולוגיה הזאת אפשרה לי להישאר מעורב,
פעיל מנטלית,
ולהרגיש חלק מהעולם.
יום אחד, כאשר שכבתי במיטה וצפיתי ב CNN,
הופתעתי מהדגמה שהציג פרופ' צ'רלי קמפ
מהמעבדה לרובוטיקה רפואית בג'ורגיה טק
של רובוט PR2
שלחתי לצ'רלי ולסטיב קוזינז מווילו גארג' אי מייל
ויצרנו את פרויקט רובוטיקה לאנושיות
במשך כשנתיים, פותחו רובוטיקה לאנושיות
דרכים שאיפשרו לי להשתמש ב PR2
כתחליף לגוף שלי.
התגלחתי בעצמי בפעם הראשונה זה 10 שנים.
מביתי בקליפורניה
גילחתי את צ'רלי באטלנטה (צחוק)
חילקתי ממתקים בהלווין.
פתחתי את המקרר בעצמי.
התחלתי לבצע מטלות בבית.
אפשרויות שלא דמיינתי שיתאפשרו, נפתחו בפני,
לחיות ולתרום,
לעצמי ולאחרים במצבי.
לכולנו יש מגבלה מסוג כזה או אחר.
לדוגמה, אם מישהוא מאיתנו ירצה לזוז במהירות של 95 קמ"ש,
שנינו נצטרך אביזר מסייע שניקרא מכונית.
המגבלה שלך לא עושה אותך פחות בן אדם,
וכך גם שלי.
אגב, תראו את הרכב המגניב שלי (צחוק)
מהלידה, שנינו סבלנו מחוסר יכולת
לעוף בעצמינו.
שנה שעברה, קיג'ן הסישאו מווילו גארג'
קישר אותי עם צ'אד ג'נקינס.
צ'אד הראה לי כמה קל
לקנות ולהטיס רובוטים אוויריים.
אז הבנתי שאני יכול
להשתמש ברובוטים אוויריים בכדי להרחיב את העולם
של אנשים המרותקים למיטה,
לתת את התחושה של תנועה ושליטה
זה מדהים.
בעזרת סמן העבר הנשלט ע"י הראש שלי
הממשקים האינטרנטיים האילו מאפשרים לי
לראות סרט מהרובוט
ולשלוח פקודות
ע"י לחיצה על כפתור בדפדפן האינטרנט.
אחרי מעט תרגול, השגתי מספיק שליטה
בכדי לנהוג ברחבי הבית שלי בעצמי.
יכולתי להסתכל מה קורה בגינה
ולבדוק את הענבים שאנחנו מגדלים.
בדקתי את קולטי השמש על הגג (צחוק)
אחד האתגרים שלי כטייס, הוא להנחית את הרובוט
על טבעת הכדורסל.
לקחתי את הדברים שלב נוסף קדימה, כאשר בדקתי
אם אוכל להשתמש בתצוגה ראש של אוקולוס ריפט
כפי שהותאמה ע"י פלייאינג וואלרוס,
כדי לחוות בצורה שלמה
את השליטה ברובוט.
עם הקבוצה של צ'אד באוניברסיטת בראון,
אני מטיס רובוטים ברחבי המעבדה
מספר פעמים בשבוע, מביתי במרחק כ 5000 ק"מ.
עבודה בלי כיף יוצרת משותק משועמם,
אז אנחנו מוצאים זמן למשחקים חברותיים,
של כדורגל רובוטי (צחוק)
אף פעם לא חשבתי שאוכל להסתובב בעצמי
בחופשיות בקמפוס של בראון.
רק חבל שאני לא יכול להרשות לעצמי את שחר הלימוד. (צחוק)
צ'אד ג'נקינקנס: הנרי, נדבר ברצינות רגע,
אני בטוח של האנשים כאן
מאוד רוצים לראות איך אתה מטיס את הרובוט הזה
מהמיטה בקליפורניה 5000 ק"מ מכאן.
(מחיאות כפיים)
טוב, הנרי, האם היית בוושינגטון DC לאחרונה?
(צחוק)
האם אתה מתרגש להיות ב TEDxMidAtlantic?
(צחוק)(מחיאות קפיים)
האם אתה יכול להראות לנו כמה אתה מתרגש?
(צחוק)
טוב, לסיום הגדול.
האם אתה יכול להראות לנו איזה טייס טוב אתה?
(מחיאות כפיים)
טוב, צריך עוד לעבוד על זה קצת,
אבל אני חושב שזה נראה מבטיח.
מה שגורם לסיפור של הנרי להיות מדהים
הוא, שמדובר בצורך להבין את הצרכים של הנרי
להבין מה אנשים במצבו של הנרי
צריכים מהטכנולוגיה,
ואז להבין
מה טכנולוגיה מתקדמת יכולה לספק,
ובסוף לשלב את כל זה
ליישום בצורה חכמה ואחראית.
אנחנו מנסים לעשות דמוקרטיזציה של רובוטיקה,
כך שכל אחד יוכל להיות חלק מזה.
אנחנו מספקים פלטפורמות שניתן לקנות מהמדף, במחיר סביר,
כמו רובוט ה A.R ב 300 דולר,
וה "סוטבל טכנולוגי בים" רק 17,000 דולר,
יחד עם תוכנת קוד פתוח לתכנות הרובוטים
כך שגם אתם יכולים לקחת חלק במה באנחנו מנסים לעשות.
ואנחנו מקווים שבכך שאנחנו מספקים את הכלים האלו,
נאפשר לכם לחשוב על דרכים טובות יותר
לספק תנועה לנכים,
לטפל באוכלוסיה המזדקנת,
לשפר את החינוך של הילדים שלנו,
לחשוב על סוגים חדשים
של משרות למעמד הביניים בעתיד,
לנטר ולשמור על הסביבה שלנו
ולחקור את היקום שלנו.
בחזרה אליך, הנרי.
הנרי: תודה, צ'אד.
עם המערך הרובוטי הזה, אנחנו מראים את האפשרויויות שנפתחו
עבור נכים המרותקים למיטתם
לשוב ולחקור את העולם,
בעתיד הרובוטים יאפשרו
תנאי משחק שווים
בהם כל אחד מוגבל רק ע"י יכולות החשיבה
והדמיון שלו,
בהם הנכים יכולים לבצע את
את אותן פעולות כמו כל אחד אחר,
ואולי אפילו יותר טוב,
והטכנולוגיה יכולה אפילו לאפשר
לאנשים המוגדרים היום צמחים
להביע את עצמם.
לפני מאה שנה,
היו מתייחסים אלי כאל צמח.
האמת, זה לא נכון.
אני הייתי מת.
זה תלוי בנו, בכולנו, להחליט
איזה שימוש יהיה לרובוטים, לטוב או לרע,
בכדי פשוט להחליף אנשים
או בכדי לשפר אנשים,
כדי לאפשר לנו לעשות וליהנות יותר.
המטרה שלנו לרובוטיקה היא לפתוח לכולם אפשרויות מנטליות
ע"י כך שנגרום לעולם להיות יותר נגיש פיזית
לאנשים כמוני
בכל העולם.
בעזרת אנשים כמותכם,
נוכל להפוך את החלום הזה למציאות.
תודה
(מחיאות כפיים)