Tip:
Highlight text to annotate it
X
ב1984, מחשוב היה פשוט עוזב את המקרר,
עידן ענקי חדר.
דבר מקינטוש זה יצא.
הבאתי מקינטוש ל-MIT.
כל תלמידי הכיתות באים על ידי
ואומר מה זה?
יש בו תמונות על זה!
מק היה שדמיין מחדש את מה שמחשב יכול להיות.
היה פרצוף מחייך.
היה בעל חוש הומור שנבנה איכשהו ב,
כמו שותף זה בא ב
אתה יכול ללכת ולשחק איתו.
איכשהו זה כל כך שקוף לניסיון
כי זה פשוט מחייה אותך.
מעולם לא חשבתי שיהיה לי קריירה
כמוסיקאי.
אני רוצה לעשות הכל בעצמי,
והדרך היחידה שהייתה אפשרי הייתה עם מק.
תארו לעצמכם עד כמה חזקים זה היה לילדים.
פתאום,
הם מגלים דברים בעצמם.
זה מוחק את קירות הכיתה.
אתה יכול להגיד שהיה חזון שמאחוריו.
היא הייתה מקור ההשראה לאנשים לחשוב מה אפשרי,
ושגרמתי לאנשים לעשות את העבודה טובה יותר.
זה נראה לי מדבר באותה השפה
אנחנו מדברים.
זה נראה נהדר,
וזה היה אלגנטי.
זה היה באופן טבעי שבו כל המעצבים
וכל מקבלי התמונה היינו הולכים.
מק בשבילי
הוא הכלי כדי לקבל את הרעיונות שלי מהראש שלי
ולשתף פעולה עם אנשים לחקור שדות
כי אני לא יכול אחרת.
אנחנו מנסים להשתמש במכונה זו
בדרך באמת פרובוקטיבית וחדשה,
וזה היה פשוט ממש מגניב.
אף אחד אחר לא היה עושה את זה.
זה מה שנראה כמו חלוץ.
כל מה שאני עושה
ניתן לעשות זאת בצורה הרבה יותר מעניין בדרך
שימוש במקינטוש.
כל האמנים הם כאלה.
אתה נותן לנו תיבת צבע חדשה,
ואנחנו הולכים להשתגע.
אנחנו לא מתכוונים ללכת לישון,
אנחנו לא הולכים לאכול,
אנחנו רק הולכים ולשחק עם העניין הזה.
כי זה מעורר השראה.
עכשיו כולם משתמש בחתיכה אחת זה
כמו טכנולוגיה נמצאת בכל מקום יוצא דופן.
אני באמת אף פעם לא חשבתי שזה יהיה זה.
דמוקרטיזציה באמת בעולם
של יצירתיות.
הכוח הגדול של כלים כמו מקינטוש
הוא בדיוק זה שאתה לא יכול לחזות
לאן הם הולכים ללכת.
העתיד של יצירה
באמת להביא אנשים יחד
ולהביא רעיונות ביחד.
לאיש לא היה מושג לפני 30 שנים
מה שהעולם הולך להיות כמו עכשיו
או כיצד הכלים האלה הולכים להיות בשימוש.
הם מעניינים דווקא משום
אנחנו לא יודעים איך הם הולכים לשמש מחר.
וזה היופי והכח של מקינטוש.