Tip:
Highlight text to annotate it
X
"דיוק" היא האוניברסיטה הראשונה בארה"ב
ששילבה מעבדות של מדעי הרוח בלימודי התואר השני.
מעבדות מדעי הרוח
נועדו לעודד עבודה בהיסטוריה, ספרות ושפות
בעזרת מבנה המחקר הקיבוצי של מעבדות מדעיות,
וגם בעזרת האתגר למצוא מטרות מועילות
עבור הדמיון האנליטי והיקף המחקר
של אנשים שפועלים בתחומי מדעי הרוח.
ובמעבדת מדעי הרוח של "דיוק", שנקראת "מעבדת האיטי",
ושמטרתה למצוא פתרונות לשיקום האיטי
מרעידת האדמה הנוראה של 2010,
אחד המיזמים שלנו הוא מיפוי דיגיטלי של הכולרה בקריביים.
וכולם ודאי יודעים שבאוקטובר האחרון האיטי החלה לסבול מהמגיפה הזאת
שקיפחה חיים של 5,000 והפכה 250,000 לחולים.
וזו היתה תעלומה, כי כולם הניחו
שכולרה לא עתידה להיות אחת מהבעיות של האיטי.
מחלות הן תמיד עניין פוליטי.
האופן בו אנו מבינים פתולוגיה של אנשים מעוצב במידה רבה
ע"י מה שידוע לנו על קהילותיהם, וע"י הערכים
והנחות היסוד שאנו מביאים להבנת המקרה שלהם.
זהו ציור קיר שמשווה את הנשיא לכולרה.
במקרה של האיטי, נראה לי שאחת הבעיות הפוליטיות
שהשפיעה על הטיפול בכולרה
היא שבארגונים הלא-ממשלתיים לא ידוע לנו מספיק על עברה של האיטי.
במקרה של האיטי, הידע הזה חשוב במיוחד
כי השאלה מניין הגיעה הכולרה
הפכה מיד לרגישה ביותר מבחינה פוליטית
ולמעשה כמעט והכשילה את הבחירות לנשיאות בסתיו האחרון.
אחת התיאוריות באשר למקור הכולרה אמרה,
שהיא הגיעה עם משלחת האו"ם שבאה לייצב את המצב בהאיטי.
זאת קריקטורה צרפתית שמראה חייל או"ם
כגליל נייר טואלט שאומר: "ששש,
"בואו לא נדבר על הדבקה."
היו תיאוריות רבות, אבל חקירה מעמיקה בשאלות
כיצד מחלות מתפשטות והופכות למגיפות
חשובה מאד לקהילות מקומיות
שסובלות ממשבר כזה.
מה שעשינו במעבדת האיטי--
כי נעשה מעט מאד מחקר על כולרה בקריביים במאה ה-19,
המאה האחרונה בה היתה כולרה באיים הקריביים--
התחלנו ליצור בסיס נתונים של עיתונות המאה ה-19
בנוגע לסיקור מגפות כולרה,
כי לקברניטי ספינות ולסוחרים בינלאומיים
היה חשוב מאד לדעת במאה ה-19
היכן הם עלולים להיקלע להסגר,
והיכן הכלכלה הרוסה בגלל הכולרה.
וכך יכולנו להתחיל במיזם המיפוי הזה,
שתוכלו לראות אח"כ באולם הקבלה,
ושמראה שכמעט כל האזור הקריבי נפגע במידה רבה מכולרה
במאה ה-19, אבל מעולם לא האיטי.
אפילו כשברפובליקה הדומיניקנית היתה כולרה,
האיטי כלל לא נפגעה מהמגיפה.
זה מראה את קבוצות התאריכים
של כל המגיפות השונות. אתם רואים ש-1884 היתה שנה ענקית.
הכולרה לא הגיעה לקריביים אלא ב-1833,
מיד אחרי שהגיעה למערב אירופה ולארה"ב.
התנאים האידיאליים לכולרה במאה ה-19, בקריביים,
היו קשורים לדברים שבעינינו הם כיום גם בעיות חברתיות.
אם תביטו במכלאת העבדים למטה מימין, קצת קשה לראות,
אבל היו אלפי עבדים באותו מטע
שנדחסו במכלאת עבדים.
הנה ספינת עבדים. ממש ים של אנשים על הסיפון. משמאל, בקתת עבדים.
והתנאים האלה, כמו התנאים במגורי חיילים במחנות,
הם שטיפחו את מגפות הכולרה.
באותה עת אנשים החלו להבין את בעיות תנאי החיים
ולעתים היתה מגמה בכיוון ההפוך
ויצירת מעין תנאי-תברואה אימפריאליסטיים,
כשדברים כמו כיבוש ארץ זרה
הוצדקו בעילה שתכנון התברואה שם
עלול לאפשר התפשטות של מחלות לארץ אחרת
ובכך ניתן לראות בעיית ריבונות.
אז במקרה של האיטי, מדוע לא היתה בה כולרה?
סיבה אחת היא שהאיטי היא הארץ הראשונה של עבדים משוחררים
שייסדו אומה משלהם ב-1804
והעבדות הופסקה ב-1793
מוקדם בהרבה מאשר ביתר האזור הקריבי.
הצבא המקומי בהאיטי לא התגורר בקסרקטינים
והאוכלוסיה שלהם לא היתה מפוזרת במטעים,
אלא בחוות מחוזיות קטנות.
אנו ממליצים לכם לבקר בהפסקה בביתן שלנו
לראות את קו-הזמן הדיגיטלי שלנו, לענות על חידון קטן
ולהעלות השערות משלכם מדוע לא היתה כולרה
בהאיטי של המאה ה-19 וגם לחשוב
איך ידע מסוג זה עשוי לעזור לקדם פני מגיפות בעתיד.
תודה לכם.
[מחיאות כפיים]