Tip:
Highlight text to annotate it
X
הזמן הולך ואוזל
פחד פשוט לא מנצח. נקודה. עד כמה שזה נוגע אלי. אף אחד לא יכול להתחמק מהאמת לנצח
....אם המין האנושי לא ישרוד
ובכן, הייתי רוצה שהוא ישרוד, זה נחמד, אני אוהב את הדברים. אבל ככל שראיתי את ההסטוריה של העולם
כמעט ואין מין ששורד לנצח, ואם לא נעשה את מה שאנו צריכים לעשות, אם התודעה שלנו לא תתפתח
"החיים, או הקיום, פשוט יבוא יאמר, "ובכן זה לא עבד כל כך טוב, אתם בחוץ
ואני לא רוצה להשמע פשוט כמו שאני מנסח את זה, מכיוון שיהיה הרבה דם וסבל וקושי בתהליך הזה
אני לא מתכוון לזה בצורה שבה זה נשמע, אך מתחת לפני השטח אני יודע שהחיים דואגים לעצמם
אין בי אף חלק שמפחד שאיכשהו כולנו פשוט נגיע לתהום נורא ואף אחד לעולם לא יצא ממנה
אך לאחר שזה נאמר, אין זה פשוט תירוץ להפוך לחסר מודעות. מכיוון שזה מה שיקרה אז לא אעשה כלום
.אני לא אקח חלק... זה סוג של התחמקות רוחנית
אך כשאתה בא מהנקודה הזו, אז אנו שוב לא באים מנקודה של פחד. וזה ממשיך לעלות
לעולם אינני מוצא ברוח, מילים כמו מה עלינו לעשות או דברים שאומרים לנו שאנו חייבים לעשות דבר כזה או אחר
עבורי, אני רואה את זה כבתוך טבעה של הרוח, בתוך טבעו של הדבר הקדוש לעשות דבר מסויים, ולנטות לדרך מסויימת
הטבע שלה (הרוח) הוא להעיר, טבעה לנטות לאהבה, טבעה לכיוון של שלמות, או הרמוניה
.זהו טבעה ולכן זה מה שהיא עושה
זה נראה כאילו אנחנו ממשיכים להגיע לנקודות של משבר. משבר לפעמים הוא המניע לשינוי
אני חושב שהאנושות בכלל, אנו יכולים להתחיל להסכים שאנו מתקרבים לנקודת משבר. אנו מתקרבים למגע איתה
לא רק עם התמותה האישית שלנו אלא גם התמותה שלנו כזן, שיתכן ואנו כמין לא נשרוד
דבר זה יכול לספק, בדיוק כמו תמותה אישית, יכול להוביל לשינוי של תודעה שמבין שהזמן הולך ואוזל
לא נותר עוד זמן. לפעמים תודעה יכולה להשתנות. כאנושות, אני חשוב שאנו מתקרבים במהירות לנקודה המחייבת הזו
הזמן הולך לאוזל. באופן טבעי יש לחץ עצום על האנושות, אנו מרגישים זאת
ישנו לחץ אדיר להתפתח, להתעורר. באופן אינטואיטיבי, כולם יודעים שאם לא יתחולל
שינוי דרמתי בתודעה, אז ההזדמנות הזו תפוספס
.אם כן, הלימוד של לאפשר להכל להיות כפי שהוא... פשוט הופך את התהליך
,אינך יכול לנצח את המלחמה בשכלתך
...אינך יכול להתגבר בחוכמתך עליו, כי זה הוא שמנסה להתגבר על עצמו
.זה לא יעבוד, זו סתירה
...וכאשר אתה רואה שאינך יכול להיות חכם יותר מעצמך
,שחשיבה לא יכולה להתגבר על החשיבה עצמה... שזה פשוט לא יעבוד ככה
.אז מתרחשת עצירה כזו. כמו במשחק פינבול שנתקע ופתאום לא עובד
כשאתה רואה את זה מספיק בבירור אז ישנה עצירה כזו בשכל, ואז
המאבק פשוט פוסק, מכיוון שאתה רואה, וקולט מתוך החוויה שלך
.שכל המאבק גורם לך למעשה להיות תקוע יותר בדבר שבו אתה נאבק
,לכן
,למרות שזה לחלוטין נוגד את האינטואציה
,למרות שזה הולך כנגד כל אינסטינקט שיש לנו
זה אפשרי להגיע להבחנה
שהדרך היחידה לצאת ממצב החלום, מלכודת התודעה האגואיסטית
.הוא לאפשר לה להיות כפי שהיא, בשלמותה
מכיוון שכאשר אתה מאפשר לה להיות כפי שהיא, ברגע בו היא מאופשרת לחלוטין להיות
,ואני מתכוון, בכל רגע... אז זה יכול להיות ממש ברגע זה
רק בשביל ניסוי, ברגע בו אתה מאפשר לרגע הזה, או כל רגע אחר, להיות בשלמותו
.במילים אחרות, אינך מנסה לפתור את הדילמה של היותך לכוד בתוך הרגע
?זה מאוד נוגד את האינטואציה, נכון
,ברגע שבו אתה מספיק לנסות לפתור את הרגע, ומאפשר לו להיות בשלמותו
אז אין אף דבר
.שבו השכל יכול לאחוז בו
...אין דבר עבורו
.השכל חי על התנגדות, ממנה הוא ניזון
,השכל האגואיסטי. אני לא מדבר על השכל התבוני
.שמפתח מתמטיקה מתקדמת, ופותר בעיות בעבודה וכל זה... שכל מעשי
.אנחנו לא מדברים על שכל מעשי, אני מדבר על 95% הנותרים מהזמן
ו 95% הנותרים מהזמן הם לא השכל המעשי כלל וכלל
.זה יותר... כאוטי
,ולכן, כאשר אין מאמץ לברוח ממנו
אז אתה שולל ממצב התודעה האגואיסטי את הדבר היחיד שהוא צריך בכדי להשאר במצב הטראנס
.הוא צריך מאבק
.הוא חייב להאבק
הוא חייב להאבק, כי אחרת התודעה תתחיל
להתעורר, או לעזוב את מצב הטראנס של התודעה האגואיסטית... והכל בעצמה
אז במילים אחרות, התודעה אינה זקוקה לעזרה בשביל להתעורר מהתודעה האגואיסטית
.אינך יכול לעזור לזה, כל דבר שתעשה, למעשה מעכב את זה
.אך רק כל דבר
...כל דבר, וזה כולל את מה שאתם עושים
האחד או השניים שחושבים, "הוא מדבר על כולם, אבל לא עלי
...אתה הוא זה שאני מדבר אליו, אני רוצה לפנות אליך
?אתה חושב שאתה לא נכלל, נכון
אם אתה חושב שהשכל שלך שונה משכלם של כל האנשים אז מחכה לך הפתעה
.אולי היא לא תגיע היום, אבל היא בדרך
,אני נותן לכם כאן, בשיחה אחת קצרה
.את המהות השלמה של הדבר שהוא בעצם רוחניות
,ובאמת שזה מה שזה... אין דברים נוספים שעליך לדעת מעבר לכך
.במובן של ידע, ידע שנצבר
.זו כעת שאלה של לחיות את זה, ואם אינך רוצה לחיות זאת, זה בסדר
משמעות הדבר היא שעליך לסבול עוד קצת עד אשר תהיה מוכן לשינוי
.עד אשר השינוי יתרחש
.בן-אנוש צריך להגיע לנקודה של מוכנות
"נקודה בה הוא אומר, "אוקי, הטירוף הזה הספיק לי
"סבלתי מספיק, אני מוכן לשינוי"
"אני מוכן לומר: אוקי, הרגע הזה הוא הדבר היחיד שקיים"
.יתכן וכבר תרצה להתיידד איתו... תכיר בו, תהיה קשוב לו, בכל צורה שבו הוא מגיע
מכיוון שהצורה היא לא הרגע, הצורה היא הלבוש שלו... ההווה
.ההווה הוא לא מה שמתרחש, אלא המקום בו הדברים מתרחשים
.רוב האנשים לא יודעים שהם התודעה
הם חושבים שתודעה היא משהו שקורה להם, או משהו שנמצא ברשותם
או משהו שהם עושים, ולא משהו שהוא למעשה המהות שלהם
.זהו השינוי
.והוא קורה פשוט על ידי הענקת הקשב שלך לתודעה
.הענקת הקשב שלך, לא המחשבות שלך - זה לא דרוש
לא לנסות להבין מה היא בעצם, אין זה הכרחי; אלא פשוט לתת לה את הקשב שלך
.זה כל מה שעליך לעשות
,זה כל מה שאתה צריך לעשות. ואז מתוך הקשב זה
,עם השאלה הזו
.מה אני באמת?" מגיע השינוי"
.אתה לא גורם לשינוי להתרחש, הוא פשוט קורה
הוא פשוט קורה. שינוי זה של תודעה, רק בגלל מתן הקשב שלך אליו
.שינוי זה מתרחש
...ופתאום, ישנה ההבנה
.הו. זה
,התודעה הזו, המודעות הזו, הנוכחות הזו
השקט הזה הוא מה שאני, והוא לא הדבר שאני מסתכל לתוכו
.או מנסה לתפוס... הוא למעשה המהות של היותך, וזה השינוי