Tip:
Highlight text to annotate it
X
כולנו חיים בחברה שמשפיעה
על אופן חשיבתנו, על אופן התנהגותנו,
בדרך שבה מתנהלים אחד עם השני.
היא משפיעה על כל מני אנשים,
צעירים, זקנים, גברים, נשים,
אנשים מגזעים שונים,
תרבויות ורקע.
אז כשקראתי ספר אודות פסיכולוגיה חברתית,
קראתי עובדה מעניינת,
שהכל משפיע על החשיבה.
לדוגמה, אתן מתעוררות בבוקר,
פותחות עיתון, קוראות משהו בחדשות,
למשל, חדשות על שחקן במה איזה שהוא.
אתן שומעות משהו עליו,
בתת-מודע שופטות אותו.
אתן אומרות: "מה המשוגע הזה עושה?"
"למה הוא עושה את זה?"
מבלי להכיר אותו אפילו , אתם שופטים אותו.
לדוגמה, אתן קוראות על שוד והתנפלות על אדם
שאירעו באזור מסוים.
בתת-מודע, אתן לא תסעו משם,
כי תחשבו:
"אולי יקרה לי שם משהו"
תגובת הקהל כרגע למה שאני אומרת
תשפיע למעשה על איך אני אמשיך לדבר.
לכן, אם זוטות כאלו משפיעות על דרך החשיבה שלכן,
דרך ההתנהלות שלכן עם אנשים, דרך ההתנהגות,
כיצד יכולים הדברים הגדולים כמו, החוקים והתקנות של החברה?
דברים שנחרטו לכם במוח מאז היותכן ילדות קטנות.
ובכן, זה מוביל אותי לנושא שלי,
שהוא השפעת החברה על הנעת נשים.
מה הוביל אותי לרעיון הזה --
אתן עשויות לשאול מהי הנעה?
הנעה היא הכוח המניע שמדרבן אותך להשגת יעדך.
אז, המרצה שלנו שאל אותנו:
"מה החזון שלכן? מה היעד שלכן?"
הוא חשב שצעירים
בחברה הסודנית היו חסרי רצון לפעול.
ובכן, הוא שאל אותנו: "מה החזון שלכם?"
הוא שאל שלוש נשים וגבר אחד,
כי באדריכלות ישנן יותר נשים מגברים.
והאיש, הוא השיב: "אני רוצה להיות מיליונר,
אני רוצה להיות בחוברת פורבס,"
למרות שאני חושבת שהוא גנב את המילים משיר אחר.
והוא גם אמר: "אני רוצה להיות אדריכל מאוד מוכר."
כשנשאלו הבנות, תשובותיהן היו מעורפלות:
"בא לי קריירה." "במה?", הוא שאל אותן. ""לא בטוחה."
"אני לא בטוחה איפה, "היעד העליון, אני לא יודעת."
אז, אני שאלתי כמה אנשים 3 שאלות.
השאלה הראשונה: "איפה אתם רואים את עצמכם עוד 5 שנים?"
"איפה אתם רואים את עצמכם בעוד 10 שנים?"
"מה היעד העליון שלכם?"
אני שאלתי נשים וגברים.
תשובות הגברים היו החלטיות.
אני רוצה להיות באמריקה,.
אני רוצה שיהי לי פירמה משלי בעוד 10 שנים.
תשובות הבנות היו: "אני רוצה קריירה בעוד 5 שנים,"
"ואז בעוד 10 שנים אני רוצה להתחתן,"
וזה התחלף לסירוגין, או שאני רוצה להיות נשואה
בעוד 5 שנים או שאני רוצה קריירה בעוד 10 שנים.
שואלים אותן במה? גם מעורפל.
ואז, היעד העליון שלהן: "לא בטוחה."
למה לא? "אני לא יודעת, לא בטוחה,
אולי יקרה לי משהו בדרך."
אני חושבת שזה מבוסס --
למרות ששאלתי נשים צעירות את השאלות האלו,
תלמידות אוניברסיטה, אנשים שהתקבלו לאוניברסיטה.
ואם הבחנתם, ב-20 השנים האחרונות,
יותר בנות הצליחו להיכנס לאוניברסיטה,
להצליח להשיג תואר,
זה מראה, אקדמית, הן מסוגלות.
הן יכולות הלכה למעשה להגיע לרמה של אוניברסיטה.
אך כשתגשו לציבור העובדים,
תמצאו שם פחות בנות.
כי אפילו כשאת ניגשת להשיג עבודה,
במקום עבודה מסוים, הם אומרים: "אנחנו לא רוצים נשים, אנחנו רוצים גברים."
ואני חשבתי למה אנשים לא רוצים לממש את החלומות שלהם?
מה הבעיה? והיו שני מרכיבים.
ואני חושבת שאחד הוא, לדעתי, "הנוסחה."
תשאלו אותי אולי מה היא "הנוסחה"?
הנוסחה היא -- אנשים כאן בסודן זה העניין--
למשל, האישה, היא נשארת בבית,
הגבר, הוא יוצא לעבודה
והילדים כמובן הולכים ללמוד בבית ספר או איפה שלא יהיה.
אך זה לא חייב להיות המצב.
לנו היו השכנים שלנו באנגליה.
לגבר הייתה עבודה במדעי המחשב, אז הוא נשאר בבית.
לאישה, הייתה משרה
והילדים כמובן הלכו לבית הספר.
אז, זה לא התסריט שחייב להתקיים כל הזמן שם.
אך אדם צריך לשמור פתיחות לתסריטים אחרים.
והדבר הנוסף,
האם מישהי מכן (ראתה) הוידיאו "אלריס אלריס,"
מידי אומן צעיר, אמין ביהרי,
אומן מוכשר מאוד. (מחיאות כפיים)
והעניין הוא, אם לא ראיתן את זה
"אלריס אלריס" פרושו "נישואין נישואין" --
אם לא ראיתן אותו, הוא אודות נערה צעירה
שרוצה להשיג דברים.
לכן, כל פעם שהיא מנסה לעשות משהו,
למשל, להיות אשת עסקים.
אמה אומרת: "אלריס אלריס,"
היא מנסה משהו אחר,
אמה אומרת: אלריס אלריס,"
אפילו כשהיא מתחתנת,
אמה אומרת: "אלוילדה אלוילדה." (ללדת)
אז אפילו כשהיא רוצה היא לא יכולה למעשה להשיג את המטרה שלה..
זה מביא אותי לעבודת מחקר אחרת.
היה מחקר שטען
שנשים משכילות אינן מסוגלות להוליד ילדים.
זה היה בשנות ה-80 באמריקה,
לא " לא יולידו ילדים" , "לא מסוגלות להוליד ילדים",
כאילו גופנית אינן מסוגלות, ואז יום אחד פתאום
אישה משכילה היתה מסוגלת ללדת ילד,
אני חושבת שזה היה ממש לא נוח בשבילם באותו רגע.
אך העניין הוא, זה מראה לנו
שדברים סביבך מאותתים לך שאת
לא יכולה לעשות כלום,
את לא יכולה להשיג את החלומות שלך --
ישנן דוגמאות רבות של נשים
שהיו מסוגלות להרבה.
התמונות לא מוצגות כאן,
מצטערת מאוד, קרה משהו.
אך אחת מהן היא הלן קלר,
היא היתה עיורת, היא היתה חירשת,
היא כתבה אחת מהנובלות הגדולות.
יש דוגמה נוספת, בסי קולמן,
היא היתה הנווטת הראשונה בשנות ה-30 נדמה לי או שנות ה-40,
היא היתה שחורה, היא היתה אישה,
וכשהכל נגדה,
היא היתה מסוגלת להשיג את כל אלה.
ישנה אחת, שהיתה - (מחיאות כפיים)
וילמה רודוף, סבלה מפוליו, היא היתה משותקת
עד גיל 10, היא נאבקה בו,
והיא היתה האישה הראשונה
לזכות במדליה זהב משולשת באולימדיאדה. (מחיאות כפיים)
למה אנחנו ניגשות לדוגמאות מארצות זרות,
יש דוגמאות מקומיות.
פטימה מוחמד איברהים היתה לאישה הראשונה
להיכנס לבית המחוקקים מתוקף הצבעה.
חלדה זהיר, היתה לאישה הראשונה
להצליח להיות סטודנטית לרפואה ולהתקבל לאוניברסיטה.
ונשים שהיו מסוגלות להשיג הרבה הרבה יותר.
לכן, המסר שלי הוא, אם יש לכן חלום,
אם אתן רוצות להגשים אותו, היותכן נשים
לא עוצרת אתכן, עמלו למען חלומכן,
אפילו עם החברה נגדכן,
אפילו אם אנשים אומרים לכן שאתן לא יכולות להצליח,
אתן מסוגלות להשיג כל מה שאתן רוצות להשיג.
ותודה רבה לכן.
(מחיאות כפיים)