Tip:
Highlight text to annotate it
X
במעבר 2.0
ה"מעבר" מעורר את ה"מיצים" היצירתיים של האנשים ברחוב
להתאחד למרות המחלוקות ביניהם
,לעשות שימוש נכון במשאביהם .באנרגיות שלהם, ברוחם
,זה לא עוסק בלנסות לשנות התנהגות
אלא ליצור מודלים .שיהיו זמינים כשיידרשו
.כשיעלה הצורך בהם, שיהיו שם
"בשבילי "מעבר זה לנוע לעבר כלכלה
,שבה לכל אחד יש מקום .ערך, מטרה
,שבה גם לסביבה יש מטרה .אבל גם לאנשים
"בשבילי "מעבר ,זה לרתום את הקהילה שלך
לבנות את הקהילה שלך .ולעזור לקהילה שלך
,לכולם אכפת מהקהילה שלהם .אז לכולם יש משהו להציע
.אני אוהבת את הכוללניות שבזה ."בשבילי זה ה"מעבר
מעבר" בשבילי זה לדמיין" איך נראית הקהילה שלנו
,עוד עשרים, שלושים .חמישים שנה בעתיד
כשעשינו עבודה טובה ,בליצור משהו מאוד כוללני, משגשג
בו האנשים שמחים ,וצורת חיינו היא מקיימת
ואז להבין היום מה אנו יכולים לעשות .כדי לעזור לעצמנו להגיע לשם
:אנשים היו אומרים
?היי, מה זה הדבר הזה" "נפט. הרגע מצאנו את זה
"היי, זה יכול להיות די שימושי" .אז הם התחילו להשתמש בזה יותר
"ואז "היי, זה ממש שימושי .אז הם התחילו להשתמש בזה אפילו יותר
,ואנחנו מעלים את רמות השימוש בנפט
ובינתיים כמויות הנפט שנשאר .מתמעטות במהירות
.וזה יוצר בעיה מאוד גדולה
,כל גזי החממה ,כמו דו-תחמוצת הפחמן
,משתחררים כשאנו שורפים אותם ,עולים לאוויר
,הם אוגרים את חום השמש, שומרים עליו ,ומונעים ממנו לחזור חזרה החוצה
...מחזירים אותו חזרה
.ומחממים את כדור הארץ
,מה שגורם למזג אוויר לא יציב ,עלייה כללית בטמפרטורות
,הקטבים יימסו וגובה פני הים יעלה ,יציף את האדמה
.ובאופן כללי ייווצר כאוס אקלימי
שיא תפוקת הנפט קשור ,גם לבעיה אחרת
."הנקראת "משבר כלכלי
משבר כלכלי קורה .כשהכלכלה פושטת את הרגל
,בעיקרון, בשביל שהכלכלה תצמח .קודם כול צריך צרכנים
ואז צריך דברים .בשביל שהצרכנים ייקנו
.הדברים מיוצרים במפעלים
,והמפעלים צריכים אנרגיה זולה .כמו נפט
וכשהם לא מקבלים מספיק מהאנרגיה ,הזולה הזאת, בגלל שיא תפוקת הנפט
,הדברים נהיים יותר יקרים ,ואז פחות צרכנים קונים אותם
.והכלכלה צונחת
מה שאנשי ה"מעבר" רוצים הוא .שתהיה לנו כלכלה מקיימת
במקום כלכלה שצומחת ,וקורסת כמו כלום
כי הכלכלה שיש לנו כיום
יכולה להתפוצץ בכל רגע .ופשוט להיעלם
,אבל אם תהיה לנו כלכלה מקיימת .היא לא תיעלם
"אז כולנו צריכים לעשות "מעבר ,בדרך כזו או אחרת
.אבל אנחנו זקוקים להדרכה
התרבות שלנו כל כך מתוכננת כדי שנהיה צרכנים
ושלא נהיה מודעים ,למה שקורה בעולם
,שבשביל לעשות את השינויים הללו .אנחנו צריכים תמיכה
"ואז ב"מעבר .הקהילה תומכת בנו
הדרך בה אנו חיים .היא לא מקיימת
אז זאת אלטרנטיבה .להתנהגות צרכנית
.שנהיית יותר ויותר לא מקיימת
זו הדרך ליצור עולם .של אנשים יותר מחוברים
,הם יותר מחוברים לעצמם .האחד לשני ולעולם הטבעי שמסביבם
כל אחד יכול להרגיש .שיש לו משהו להציע, לתרום
וזה לא משהו שמומחים כלשהם .יכולים לעשות
זה ממש מרגיש שזה נתן לי .תנופה ותחושת תכלית אמיתית בחיים
.וזה ממש כיף ,זה כל כך מתגמל, כל כך מזין
להכיר אנשים ממש ממש טוב .ולדבר על דברים אמיתיים
,אני נהנה לדבר עם אנשים .לעזור לאנשים, לבנות את הקהילה שלי
יוזמות "מעבר" ברחבי העולם
בריטניה
מאתיים יוזמות
אירופה
שמונים ואחת יוזמות
צפון אמריקה דרום אמריקה
שלוש מאות ועשר יוזמות
יפן, ניו- זילנד, אוסטרליה
מאה חמישים ושבע יוזמות
תשע מאות יוזמות רשומות ויותר מ-1,800 ברחבי העולם
מעבר" מתחיל" עם קבוצה של אנשים שנפגשים
וקבוצה זו של אנשים .יכולה לבוא ממגוון מקומות שונים
הם יכולים להיות קבוצה ,שכבר נפגשת כמשהו אחר
זו יכולה להיות קבוצה של אנשים שמכירים אחד את השני
,אבל עוד לא עובדים רשמית ביחד
זו יכולה להיות קבוצה של אנשים שנפגשים באירוע או בפאב
:ואומרים ?"למה שלא נתחיל "מעבר
אבל ההתאגדות הראשונית של האנשים שיוצרים את הקבוצה
.היא הזרע של כל התהליך
"עיר מעבר וויילנד" הקמת הקבוצה - מסאצ'וסטס, ארה"ב
.האירוע הראשון היה ב-3 באפריל .שמונה אנשים הגיעו
.ואז לאירוע השני הגיע אדם אחד
ואני זוכרת שבאתי הביתה ובעלי השתתף בצערי על ההיענות הנמוכה
:הבטתי בו ואמרתי .אתה טועה"
כל האנשים שהגיעו" ."היו האנשים הנכונים
:"ויש לנו אמרה ב"מעבר ."מי שבא הוא האיש הנכון"
,הייתי מאוד ספקנית לגבי זה "...כן, בטח"
.ואני חייבת להודות שזה נכון .התברר שזה נכון לגמרי
מתוך שמונת האנשים ,שהגיעו לפגישה הראשונה
ארבעה הם עכשיו חלק ."מקבוצת ההקמה של "עיר מעבר וויילנד
,והאדם היחיד שהגיע ."גם הוא חלק מ"עיר מעבר וויילנד
,באירוע האחרון בספרייה ,היינו 10 אולי
,"רובנו מ"עיר מעבר וויילנד
.דיברנו כל הלילה
הספרנית נאלצה להעיף אותנו .כי פשוט נסחפנו
יצאתי בידיעה שזה היה אירוע ,שאני תכננתי
,והייתי בעננים .כי ידעתי שיש לנו קבוצה
מה שלמדנו מצפייה ,במה שקבוצות "מעבר" עושות
כחלק מניסוי חמש השנים הזה ,שאנו עורכים
.הוא שהם עוברים מספר שלבים
."לשלב הראשון אנו קוראים "התחלה זה השלב היצירתי, השובב, הסוער
,בו מראים סרטים, תולים פוסטרים ,מארגנים אירועים
,עושים דברים להעלאת המודעות
מתחילים להניח את היסודות ."למה שיהיה קבוצת "המעבר
אך בשלב זה, אולי אפילו ."לא תקראו לזה "קבוצת מעבר
"שכונת מעבר מוס סייד" העלאת מודעות - מנצ'סטר, אנגליה
.מוס סייד הוא אזור בלב העיר
,הוא מאוד מאוכלס בצפיפות ,מאוד רב-תרבותי
והיה לו מוניטין נוראי .של ה"ברונקס" של בריטניה
,וכיוון שהוא מאוד מאוכלס
אתה יכול לעבור על שורה של בתים
.ולדפוק על דלתות במהירות
,ברגע שמישהו לא בבית .אתה יכול להמשיך
עבדתי בחברה לזיגוג כפול ,והייתי עובר מדלת לדלת
.עבדתי גם בשביל חברת אנרגיה
זה בנה לי את הביטחון .בדפיקה על דלתות
וחשבתי "אני יודע שאני יכול לדפוק על דלתות של אנשים
."ולהיות משכנע ולהשאיר רושם טוב"
אני מאמין ב"מעבר" הרבה יותר ,משאני מאמין בדברים האחרים הללו
אז זה העלה לי את הביטחון ,וגרם לי לחשוב
בעצם, אני בטח יכול לעשות עבודה טובה ."בדפיקה על דלתות גם בשביל "מעבר
אני חושב שאתה מקבל תגובות מאוד שונות במעבר מדלת לדלת
משהיית מקבל בכל דרך אחרת .של העלאת מודעות
,זה משחק של מספרים .אתה יודע
,רוב האנשים, אני משער .לא נרשמים, וזה עניין של להמשיך
מה הדרך הטובה ביותר ?ליצור איתך קשר
.אני תמיד פה. כל יום
.את תמיד כאן .בסדר, נהדר, אני ארשום פתק
,אחד מחברי קבוצת הגרעין שלנו ,עלי מוחמד, שפגשתי במעבר מדלת לדלת
לא היה, עד כמה שידוע לי, מעורב .בפעילות סביבתית כלשהי לפני כן
:כשראיתי את ג'ואל לראשונה, לא חשבתי ."מה שהוא עושה נהדר"
אבל הייתי פתוח אליו ,והקשבתי למה שהוא אמר
.בייחוד כשהוא אמר מוס סייד
,הרגשתי שזה משהו שנוגע לקהילה שלנו .מאותו רגע התחלתי להקשיב
המעבר מדלת לדלת נראה לי כמו דרך מאוד מרגשת לרתום אנשים חדשים
שלא היו מעורבים בכלל .בשום פעילות סביבתית קודם לכן
זה גם טוב להכיר .את השכנים שלך
,כי אם משהו יקרה לך .השכן שלך יוכל לעזור לך
ובמעבר מדלת לדלת, אנו בונים .את מערכת היחסים הזו עם הקהילה
,ואם אנחנו בונים מערכת יחסים זה אומר שהקהילה מוגנת היטב
ואנשים מכירים אחד את השני .והם יכולים לעזור אחד לשני
ג'ואל דפק על יותר מ-1,420 דלתות
ל"יוזמת מעבר מוס סייד" יש יותר .מ-237 חברים ברשימת הקשר שלה
שני שליש מהם .הגיעו מהמעבר מדלת לדלת
."אין דרך נכונה לעשות "מעבר
,לפעמים, תתחילו קבוצת גרעין ואחד הדברים הראשונים שהקבוצה תעשה
זה להתחיל תכנית .להעלאת המודעות
אז הם יחלקו פליירים ופוסטרים .ויקרינו סרטים וכולי
,דרך אחרת היא, שרק קומץ אנשים או אפילו אדם אחד
,יתחיל תכנית של העלאת מודעות ,ייצא, יראה סרטים
,ייצור קשר עם ארגונים אחרים .יעשה דברים מהסוג הזה
וכך, מהתכנית להעלאת המודעות .תיווצר קבוצת הגרעין
.אף אחת היא לא הדרך הנכונה .זה מה שמרגיש הכי נכון למקום שלך
הכפר בר הקיימא אמוריראס חזון - אלנטחו, פורטוגל
האדמה עליה אנו חיים .שייכת לנכדים שלנו
עלינו לחיות ,ממה שהיא נותנת לנו
מבלי להרוס אותה ומבלי להיות .תלויים באזורים אחרים
אלדיאה דאס אמוריראס היא מולדתנו .ועלינו לנהל אותה בצורה מקיימת
הצעד הראשון .הוא לחלום
מהו חלומך לכפר ?ומהו כפר החלומות שלך
הכפר לא קטן .אבל כמעט ריק
הזקנים מתים. הצעירים מוצאים .את דרכם למקומות אחרים
הכפר הוא חצי תריסר זקנים .וזהו
הרעיון שלי הוא שיהיו בין כולנו מערכות יחסים טובות
.שזה מה שחסר לנו פה ...שכולנו נסתדר אחד עם השני
ונעזור אחד לשני .ככל שנוכל
?החלום שלי ?אתה יודע מהו
זה מקום שאליו .הרופא יוכל להגיע
בקרוב אני לא אוכל .לעלות לשם
.זהו החלום שלי
שיהיה לנו עוד משהו .בשביל הילדים
כמו פארק .או מגרש משחקים
!אה ...כבר חושבת על התינוק
שיהיו לנו חנויות כדי שאנשים .לא יצטרכו לנסוע רחוק
.ללכת לאוריקה
אז שיהיה ?יותר מסחר בכפר
,כן .שיהיה קצת מסחר בכפר
.הכול נקי .חצרות נקיות
יהיה נפלא אפילו אם רק חלק מהחלומות
.של הכפר יושגו זה יהיה טוב מאוד
כי הכפר ...ממש צריך את זה
.להיות יותר דינמי ובר קיימא .משהו שהוא מאוד צריך
הכפר בר הקיימא אמוריראס .כבר השיג כמה מחלומותיו
.הם ניקו וצבעו את כל הכפר
.הם יצרו שוק מקומי
...ומתקיימים מפגשים
הדנים בשירותים טובים יותר .לילדים ושיפור שירותי הבריאות
יצירת חזון לעתיד זה כמו לזרוק מגנט או מערבולת לפניך
שעם הזמן מתחילה .למשוך אותך לכיוון הזה
יש הרבה כוח .בלעשות את זה, אני חושב
מעבר" פנימי" סדנה - דבון, אנגליה
אם החזון שלנו הוא שיהיו לנו ,קהילות משגשגות
,בהן האנשים מרגישים שייכים
,בהן יש לאנשים תחושת רווחה
אנו צריכים שמערכות החיים שלנו .יעבדו לשם כך
,אבל המסע הגדול מכולם, אני חושבת והמעבר הגדול ביותר שעלינו לעשות
.הוא בעצם מבפנים
כדי להבין איך ליצור ,תחושת רווחה אצל אנשים
כי זה לא על ידי צבירה .של כמויות של דברים
בעצם, אנו צריכים תרבות .שתומכת באנשים לעבר מצב של רווח
,זה מה שקורה אצלנו בפנים מה שאנו מודעים אליו
ולהתחיל להתבונן גם במה שאנו ,לא כל כך מודעים אליו
וכמה מהדברים האלה שמתרחשים בתוכנו
מעצבים את הצורה בה אנו מתנהגים אחד לשני
ומעצבים את מה שאנחנו עושים .בעולם
זו דרך להסתכל .על איך אדם עובד מבפנים
הדרך בה יצרנו את העולם הזה ,בו יש דגש על תחרותיות
,על להשיג הכי הרבה שאפשר
על לעמוד בקצב של אנשים ,שיש להם יותר מאשר לך
ולרוב לראות את האחר או אדם שהוא שונה
,כמישהו שמהווה איום
זה בעצם קורה ממצב של תודעה .ומשהו שקורה בתוכנו
ועד שנוכל להרגיש את זה ולקחת על זה בעלות
ולהסתכל על מה שקורה ,ולעבוד עם זה איכשהו
זה ימשיך .לבטא את עצמו בעולם
,"לשלב השני אנחנו קוראים "העמקה
,בו אתה מבין לפתע
,"אנחנו עכשיו עיר "מעבר .לא משנה איפה ואנחנו נהיים ארגון
אנחנו צריכים להפוך דברים .לקצת יותר מובנים וקצת יותר רשמיים
זה מרגיש מאוד שונה .משלב ההתחלה הראשוני
זה מרגיש כאילו .אתם נהיים ארגון
אתם לא חייבים להיות ארגון ...בשביל לשפר את השכונה שלכם
"החווה האורבנית "וויטני אווניו "משפיעה גם בלי לעשות "מעבר
.חיפשתי מקום לבלוג שלי "כל פעם שמצאתי את ה"מעבר
נראה היה שבעיקרון הם עובדים .עם כל הכלים שניסיתי ליישם
נראה היה שיש ידע רב ואני ממש .רציתי להיכנס אל מקורות המידע
שמתי לב שהיה שם חומר ,על פרמקלצ'ר
שזה משהו שעניין אותי, משהו שרציתי ,להתחיל לשלב באזורים עירוניים
מעבר" היה כמו השיא של כל הדברים" .שעניינו אותי באתר אחד
זה די קשה למצוא .עוד אנשים כאלה
לא חשבתי שיש עוד מישהו .שמתעניין בגינון, בגילי
,"ו"עיר מעבר פיטסבורג האתר וכל מה שקשור אליו הראו לי
,שיש עוד אנשים שעוסקים בגינון .דבר שנחשב כ"תחביב של בנות" בעבר
,ועכשיו אני יכול להקשיב לרוק כבד
,להתלבש כמו פאנקיסט .ועדיין להתעסק בגינון ולהיות מגניב
,אנחנו בווילקינסברג, פנסילבניה .פרבר של פיטסבורג
.מקום הרוס מכל בחינה
הדבר הראשון שאנחנו עושים בבוקר ,הוא ללכת לבדוק את הבתים הנטושים
,לוודא שאין פולשים בבתים .כך שלפחות יהיה לנו בטוח לעבוד
%אנחנו הולכים לבית הצהוב. 20 .מהמגרשים כאן מאוכלסים מדי או ריקים
?הלו
?הלו ?מישהו בבית
,אתה תהפוך למשהו מדהים" "תמשיך
ובכן, החדשות הטובות הן .שאין פה אף אחד
."זוהי החווה האורבנית "וויטני אווניו
,היו פה בתים לפני 5-6 שנים .לפני ששרפו אותם
כל מה שאנו מגדלים פה בעצם מחולק .בחינם או נתרם לבנק האוכל
אנשים מהשכונה יודעים גם שהם מוזמנים לבוא לפה
ולקטוף פירות וירקות .מתי שמתחשק להם
כשכריס וקרלי ,"באו ל"וויטני אווניו
זה היה בעיקר רחוב של בתים ריקים .ומגרשים ישנים, מתים
,והם ייפו את כל הרחוב הזה .במו ידיהם
זה גרם לאנשים להעריך .את מה שהם אוכלים
חלק מהאנשים ברחוב הזה ,היו רעבים
והם יכלו לגשת לגינה .ולקטוף משהו לאכול
אנחנו עובדים עם הילדים בשכונה .לעשות את זה
בעיקרון, הייתה לנו חבורה של ילדים .שכל הזמן הסתבכו בצרות
,חיפשנו דרך לדאוג להם לתעסוקה .להעסיק אותם. זו נהייתה הדרך שלנו
,כשרק התחלתי לבוא לפה "!אמרתי: "זה עלוב
,זה עדיין, קצת .אבל זה מרחיק אותי מצרות
היו ילדים אחרים ברחוב זה .שהשפיעו על ברנדון לרעה
הוא הלך בעקבות הילדים .שהשפיעו עליו לרעה
וברגע שהילדים עזבו, וכריס וקרלי ,נתנו לו פרויקטים לעשות
.הוא הפך לילד קטן ונחמד
,כשאתה קוטף את האוכל מהגינה ?מה אתה עושה איתו
?כמו התירס
.הכול
.אה, מכרנו את זה
?אה, כן ?איפה מכרתם את זה
.ממש כאן
?כן ?רוצה לקחת אותי לשם
.כן. -בוא נלך
.אנחנו מחכים שהאנשים יבואו משם
אנחנו שואלים אותם אם הם רוצים .סל של עגבניות או קצת קישואים או תירס
,ואם הם אומרים לא, אתה אומר ."תודה, שיהיה לך יום טוב"
,אנחנו אוהבים את הילד .הוא כמו בן בשבילי
אני רוצה ללמד אותו .את כל מה שהוא לא מקבל בבית
,מה שקורה פה בווילקינסבורג
אחד הדברים העיקריים ,אליו נקשרה ההתדרדרות פה
.היה בעיקרון החוסר באבות
הרבה מהילדים שפה, אבותיהם או בכלא ,או שהם נרצחו מתישהו
.או שהם פשוט נעלמו
"היו פה כנופיות וכשה"אף-בי-איי ,באו ופירקו את הכנופיות
הם זרקו לכלא, לפעמים ,ל-20 שנה, 60, 70 אנשים כל פעם
.כולם גברים, רובם אבות
"הפסקת השיפוט"
המטרה שלי, במשך הזמן, היא להקים עוד גינות כאלה ברחבי ווילקינסברג
כדי שאנשים .יוכלו להאכיל את עצמם
,זה מודל, מה שאני עושה פה .של מה שיכול להיעשות בכל רחוב
בכל רחוב בווילקינסברג יש לפחות .חלקה אחת שנהרס בה בית
זה מגוחך .עד כמה שזה פשוט
כל שכונה בווילקינסברג .צריכה שתהיה בה גינה קטנה
,באופן כלשהו, אני מניח ,אני מראה להם מהי קיימות
אבל אני לא חושב שרוב האנשים ברחוב הזה היו יכולים להגיד לך
.מהי קיימות לפני שנתיים
זה שינה את הרחוב עד כדי כך שכולם .בווילקינסברג מקנאים ברחוב הקטן שלנו
."כולם רוצים לבוא ל"וויטני אווניו .זה הרחוב הכי שווה בווילקינסברג
,אני בוכה !גרמתם לי לבכות
.זה גורם לי להיות גאה בעצמי
,כי כשהמשפחה שלי באה לבקר .אני גאה במקום בו אני גרה
.וזה שינה אותי
בנוגע לפרויקטים מעשיים, הרבה קבוצות .מעבר" מתחילות עם נושא האוכל"
כי לא צריך לחכות לכלום .בשביל להתחיל עם זה
,אתה לא צריך רשות כדי לעשות את זה .אתה לא צריך מימון
אם תרצה להקים תחנת רוח בקצה העיירה .שלך זה יכול לקחת לך 5 או 6 שנים
אתה יכול להתחיל תכנית ,של גינות משותפות
,אתה יכול להתחיל לגדל אוכל .אתה יכול לשתול באדניות
אפשר להתחיל את זה ,ממש במהירות ובפשטות
,אז מה שאנחנו רואים שוב ושוב
שפרויקטים הקשורים לאוכל ,זה הדבר הראשון שיוזמות "מעבר" עושות
והדבר הראשון .שמתחיל לצבור סביבו תאוצה
"תחנת מעבר קנסל לקילבורן" תחבורה ציבורית - לונדון, אנגליה
אנחנו בתחנת קילבורן ,בקו של ג'ובילי
.ולפני 4 חודשים הערוגות האלה היו ריקות
זה מה שנתן לנו את הרעיון לשאול את מנהלת הרכבת התחתית
.אם אפשר לשתול פה משהו
,בעיקר רצינו פירות וירקות כדי להראות לאנשים
כמה זה פשוט לגדל פירות וירקות .בכל מקום
אנחנו מאמינים שזוהי תחנת הרכבת התחתית .היחידה בלונדון שגדלים בה פירות וירקות
.ואפילו עץ תפוחים
קיבלנו את החלקה הזאת ,במקום כל כך מרכזי
עם 12,000 איש .שעוברים פה מדי יום
אנחנו מאושרים מהרעיון שהנוסעים יכולים לרדת מהרכבת
ולקטוף תות או עגבנייה ולנשנש אותם !בדרך הביתה. זה אדיר
הלכנו ל"תחבורה של לונדון" ושאלנו אותם .אם נוכל לגדל פה קצת אוכל
ואני חושבת שבתחילה התגובה שלהם .הייתה קצת חששנית
,אנחנו לא רוצים לגדל פה אוכל" ."אבל נשמח שתשתלו פה פרחים
כך שהניסיון הראשון שלנו .קצת ריפה את ידינו
כשהלכנו לפגוש אותם, הם הציגו ,"את הרעיון של "הרכבת התחתית בפריחה
והם אמרו "נשמח שתעשו זאת כחלק ."מתחרות ה'רכבת התחתית בפריחה' שלנו
וכשעברנו על רשימת הקטגוריות ,לבדוק לאיזו אולי נרצה להיכנס
הם באמת הופתעו לגלות שיש קטגוריה ."של "גדל את האוכל שלך בעצמך
הראינו להם את זה ואמרנו .נשמח לקחת חלק בזה"
יש לנו עץ תפוחים" ."וקצת זרעי ירקות
הם אפילו לא ידעו שמותר להם .לגדל אוכל ברציפים שלהם
,זה משתלם להיות עקשן כי לפעמים ,כמו עם הרבה דברים
.זה תלוי באנשים המעורבים
מישהו עלול ממש ,לא לרצות לקחת סיכון
אבל חלק מהאנשים ,מאוד מתרגשים מזה
,אז זה תלוי עם מי אתה מדבר .בכל ארגון
דרך אחרת לראות .את המקום שאתה רואה
,אני חיה כאן עשר שנים ...אז לראות את זה באור שונה לחלוטין
זאת הפעם הראשונה שאני עושה משהו .שיצר את הקשרים האלה באזור הזה בשבילי
.זה דבר די מרגש
,"זה מאוד חשוב, כשאנו עושים "מעבר .לתכנן מקום לחגוג בו
יש את המחזור של לחלום ,ואז לתכנן ואז לעשות משהו
ואז לזכור לחגוג את מה שעשית .לפני שאתה נכנס למעגל הזה שוב
"עיר מעבר טוטינג" "חגגה עם "קרנבל לוכדי הזבל
יותר ממיליון בקבוקי פלסטיק ...ושקיות ניילון
...חצי מיליון עטיפות של חטיפים
...וטון של חומרים אחרים
נאספו במשך 6 חודשים !כדי ליצור את המופע המרהיב הזה
חגיגה, הערכה, כל זה... התקשורת החיובית הזאת באמת עוזרת לנו כבני אדם
רק להרגיש מלאי תושייה .וטוב לגבי עצמנו
כשאנו יוצרים מקום ,כדי לחגוג את ההישגים אחד של השני
להעריך את האיכויות ,שאנו רואים אחד בשני
אנשים בונים אמון ונהנים להיות .אחד עם השני
בעוד שאם אנחנו במצב תמידי ,של לחץ, ואין לנו זמן לזה
,בגלל שאנחנו עוברים לדבר הבא, בעצם .זה מתכון לאנשים להישחק מהר מאוד
!ברוכים הבאים לקרנבל של טוטינג
ה"מעבר" מרגיש יותר כמו מסיבה מאשר תהלוכת מחאה
בכל מפגש צריכה להיות ,חגיגה כלשהי של מה שקרה עד כה
ובנוסף גם לערוך אירועים בהם .חוגגים במודע דברים שהשגתם
זה יהיה מאוד מטעה אם הסרט הזה ייתן את הרושם
ש"מעבר" תמיד עובד .ושהוא מצליח ונוצץ ומדהים
לפעמים פרויקטים בודדים או יוזמות שונות או הארגון כולו
,יכולים להתרסק בכאב .או שתיגמר להם האנרגיה
עיר מעבר לנקסטר .נוצרה תוך שנה
יכול להיות לנו חזון ורוד ,שאם יש לכולנו את אותו החלום
,כולנו נסתדר האחד עם השני .וזה לא מה שיקרה
מחלוקות ועימותים .תמיד יגיעו לתוך הקבוצות שלנו
.למען האמת, זה היה נוראי
,אני לא אכנס לכל הפרטים ,כי חלק מזה אישי
.אבל היה לזה סוף נוראי לגמרי
ממש נפגעתי מכמה מהדברים שנאמרו
ומאוד הפריעה לי כל התחושה הרעה .שנוצרה סביב העניין
ומאוד כעסתי על עצמי שבסופו של דבר .הייתי מוכן להיות לא נחמד באותה מידה
בחיי, אם אלו האנשים שמתאספים ,כדי לנסות להציל את העולם
.תורידו אותי מהכדור הזה אני לא רוצה להיות פה
.כי אין לנו תקווה
ואולי כולנו קצת אבודים .ונאיבים וקצת טיפשים
ואם נוכל להתגבר על זה .ולהיפתח ללמידה, זה ממש יוצר שינוי
זה יכול ממש לעזור לנו בפעם הבאה .לעשות זאת יותר טוב
,מה שלמדנו היה ,כשקמה קבוצה חדשה
,הבנו שהדבר הכי חשוב ,מעבר להצלת כדור הארץ
,או מעבר לכל דבר ,שיא תפוקת הנפט
היה שאנשים היו מרוכזים בלהיות מסוגלים
לשמוע אחד את השני .ולכבד את דעותיו של השני
,לאו דווקא להסכים איתן ,ולהיות מסוגלים להגיד שאנו לא מסכימים
אבל להיות סובלניים ולראות
את מערכות היחסים בין האנשים .כמשהו בסיסי
עיר המעבר החדשה לנקסטר .מונה היום כמעט 450 חברים
,אחרי אינסוף סרטים, שיחות, דיונים ...דוכנים בשוק, ארוחות ופסטיבלים
ה"השקה" הרשמית .הייתה באפריל 2010
אני חושבת שאחד הדברים ש"מעבר פנימי" מכוון אליו
ואחת הדרכים שהוא באמת יכול לעזור לאנשים
,היא שהוא מספק מנגנוני תמיכה
מספק מרחב בו אנשים מדברים ."על לקיחת האחריות בעבודת ה"מעבר
"פארק מעבר פינסבורי"
תמיכה במנהיגים- לונדון, אנגליה
,"בגלל שאנחנו לא ב"עיר מעבר בע"מ .אין מנהל שטופח לך על הכתף
,אז בשביל האנשים שמזיזים דברים ,זה טוב לקבל תמיכה מהעמיתים
אנשים כמוך, שיכולים להקשיב למה שעובר עליך
ולהבין את הבעיות .איתן אתה מתמודד
זה מאוד מעייף ,להיות בראש מה שאתה עושה
או להרגיש שאתה בראש .מה שאתה עושה
אתה עלול לשכוח .למה אתה עושה את זה
אבל יש משהו בלחזור ,לבריכת הרגשות, המקור הרגשי
שמזכיר לך למה אתה עושה את זה ומחבר אותך
בחזרה עם המוטיבציה שלך .בצורה ממש טובה
אתה מרגיש שוב שמח בקשר לזה .במקום להרגיש שאתה בשגרה
.אני חושבת שזה ממש בסיסי
אני חושבת ש"מעבר" גורם לכולם .להיכנס לרמה אחרת של מנהיגות
,מובילים של פרויקטים שונים נפגשים תומכים אחד בשני, יוצרים קשרים
ואולי אפילו לומדים מיומנויות .שהם יכולים לקחת בחזרה לקבוצות שלהם
יש משהו קצת קסום בזה וזה מחבר אותי .בחזרה לסיבה שאני עושה זאת בכלל
ועכשיו אני מרגישה .שיש לי רשת תמיכה ממש חזקה
זה הפך להרבה יותר .ממה שחשבתי שזה יהיה
,השלב השלישי הוא התחברות ,וכאן, כשאתם כבר בתזוזה
אתם מתחילים לצאת ,אל הקהילה הרחבה יותר
לארגונים ולאנשים שאולי בדרך כלל ,לא הייתם יוצרים איתם קשר
,המועצה המקומית, עסקים מקומיים .הקהילה הרחבה יותר
אז ההתחברות היא השלב העוסק בהטמעת הפרויקט בקהילה
והפיכתו להרבה יותר רלוונטי .לכמה שיותר אנשים
"עיר מעבר מונטווליו" עבודה עם המועצה - בולוניה, איטליה
בקיץ 2008 ערכתי את הרצאת .ה"מעבר" הראשונה שלי במונטווליו
אלה שהגיעו החליטו ."ללמוד יותר על ה"מעבר
בפגישה הראשונה .הייתי ממש המום מכל המידע
אחרי כמה חודשים .נהיינו הרבה יותר מודעים
חלק החליטו להיות מעורבים
."באופן פעיל בקבוצת ה"מעבר
אחרים כמו אומברטו ודניאל החליטו .במקום לרוץ בבחירות למועצה המקומית
הם ניצחו, ועכשיו הם ראש העיר .וחבר המועצה להגנת הסביבה
אז בסוף הייתה לנו מועצה ששניים ."מחבריה מאוד מודעים ל"מעבר
ואחרים עם הכרה ברורה בהתמודדויות .עם האתגרים שיצוצו בשנים הקרובות
איך חברי מועצה מקומית, בעיירה של 5,000 איש יכולים להתמודד
,עם הצמיחה הבלתי מוגבלת
הסוף לנפט זול ?וליצור מדיניות
הדבר הראשון ...היה לכתוב את הכול
...וכך נולדה החלטה
שהופכת את ההפחתה בשימוש בדלק מחצבי
לעדיפות ראשונה על ידי יצירת .תכנית להפחתת השימוש באנרגיה
לעתים קרובות שואלים אותנו מה עשינו כדי להכריח את הפוליטיקאים
,לקבל כאלה החלטות קיצוניות
,אבל הדבר הנפלא הוא .שלא היינו צריכים לשכנע אף אחד
כבר השגנו .כמה מטרות חשובות
,קודם כול שינוי קיצוני בתכניות לפיתוח העירוני
בעבודה צמודה עם המועצה המקומית אנחנו משיגים את מה שאחרת
.היה יכול להיות בלתי אפשרי
"למשל, פרויקט "אנסקום ,יוביל לשישה כפרים בעמק
וחתימה על אמנה המאפשרת לנו ליצור
תכנית להפחתת השימוש .באנרגיה בכל האזור
כשמדיניות זו נתמכת על ידי נימוקים מוצקים
,זה מעלה את יכולת ההתאוששות המהירה .ועוזר לעזוב את הכלכלה המבוססת על נפט
העובדה שכל האזור מסביב יהיה .חלק מהאמנה נהיית אפילו יותר מעניינת
האמנה היא תכנית של האיחוד האירופי שמתרכזת בצמצום פליטת דו-תחמוצת הפחמן
ופיתוח של אנרגיה מתחדשת .חלופית
"זה כלי טוב ל"מעבר
כי זה שומר על האזרחים .ובעלי התפקידים בפוקוס
במונטווליו אנו רואים דברים .שקורים ברוב "ערי המעבר" השונות
אבל עירוב של מוסדות מקומיים .עוזר להאיץ את תהליך השינוי
מה שבאמת מרתק הוא איך זה נראה
"כשהגישה של "מלמטה למעלה ,"שהיא "מעבר
פוגשת רשות מעורבת, יוזמת, שגם .חושבת במושגים של מקומיות ועמידות
והחיבור היכן ששני הדברים נפגשים .הוא ממש חשוב ומשהו מרתק מתחיל להיווצר
איך יכולה מועצה מקומית "לתמוך בתהליך ה"מעבר
?בצורה הטובה ביותר ולא להניע אותו
איך הם יכולים להטמיע מודעות "ל"שיא צריכת הנפט
והצורך בבניית קהילה עמידה ?בתוך העבודה שהם עושים
ואיך נראים שני הדברים האלה ?כשהם נפגשים
"עיר מעבר טוטנס" רחובות מעבר - דבון, אנגליה
מעבר משותף" נהגתה לראשונה" "בטוטנס ביוזמת "עיר מעבר טוטנס
כדרך לשתף אנשים ."בדרך של "רחוב אחרי רחוב
אז קבוצה בדרך כלל מתחילה כשמישהו בא למשרד או מצלצל אלינו
ואומר שהוא מעוניין להקים .קבוצה בשכונה שלו
והוא זה שהולך ומגייס .את כל השכונה
.זה משהו שהוא קצת שונה בפרויקט שלנו .אנחנו לא דופקים על דלתות של אנשים
.הם אלו שעושים את זה
בדרך כלל נפגשים בין 6 ל-10 שכנים .ואז הם עוברים 7 מפגשים
,הם עוברים 7 מפגשים ביחד .את הראשון אנחנו מעבירים
אנחנו שולחים מישהו לעזור להם לעלות על המסלול הנכון
וליצור לוח זמנים .לפגישות הבאות שלהם
המפגש השני עוסק ,בצריכת האנרגיה בבית
יש בין 10 ל-12 פעולות פרקטיות ,שהם יכולים לעשות
.אף אחת מהן לא עולה כסף
אז אנחנו בעצם מכוונים לפעולות .ללא עלות או בעלות נמוכה
,ואז בסוף המפגש .הם כותבים תכנית קטנה
כל אחד בדרך כלל לוקח על עצמו 2 ,או 3 פעולות שהוא יעשה
.או ינסה לעשות, עד המפגש הבא
,את רוב הדברים יכולנו ליישם
איך אפשר לחסוך אנרגיה ולהשתמש ,בתבונה במשאבים הקיימים בכדור הארץ
.מבלי לסבול
.ממש מבלי לסבול, וזה המפתח .זה בעצם היה דבר שכיף לעשות
כיוון שזה עובד ,"ברמת ה"רחוב אחרי רחוב
אנשים יכולים להתחיל לדמיין מה יהיו ההשלכות של זה
ולהתחיל לחשוב ,על איך ייראה העולם לאחר הנפט
ובעל פליטת פחמן נמוכה .בקנה מידה קטן
זה לא איך נדמיין ,את העולם שונה לחלוטין
אלא איך אנחנו יכולים לדמיין ,את החלק הקטן הזה שלנו של העולם
איך אנחנו יכולים לדמיין את זה .משנה צורה? זה יותר ניתן לעיכול
יישום של מה שקראנו ודיברנו עליו .במפגשים באמת גרם לשינוי גדול
זו יותר תחושה של איך אנחנו בחיינו .מאשר של מה אנחנו עושים
להיות יותר ער, יותר מודע
למה שאנחנו עושים בחיינו .בנוגע לשימוש ובזבוז אנרגיה
.לעשות את המקסימום שלנו
אני חושבת שהיתרונות לטווח הרחוק
,של האספקט הקבוצתי .הם בעיקר ההתלכדות החברתית
זו חבורה של אנשים שבדרך כלל .לא הייתה לי סיבה להיות איתם בקשר
.אז זה חיבר בינינו
,אנחנו כזה אוסף של אנשים .זה נפלא
,אבל יש לכולנו חוט מקשר
שמחזיק אותנו כקבוצה .וגורם לנו להמשיך להיפגש
.זה הביא תחושה של קהילה לרחוב
עד כה, היו 56 קבוצות המערבות 468 בתי אב
.שהגיעו ל-1,100 איש
כל בית אב חסך בממוצע 600 פאונד בשנה
וכל אחד מנע מכ-1.2 טון של CO2 .מלהשתחרר לאטמוספירה
,רואים את ניצוץ היצירתיות
ואנשים מתחילים להסתכל ,על גינות של אנשים בצורה אחרת
ולהסתכל על גגות של אחרים .כבעלי פוטנציאל אדיר
,אני חושב שבטווח הארוך .זה השינוי שיישאר
,זה מה שהחברה צריכה .לחיות בעולם בטוח
ואני חושבת .שזו ההתחלה של זה
.השלב הרביעי הוא בנייה
הבנייה זה השלב בו מתחילים לחשוב אסטרטגית
בקשר ללוקליזציה .של המקום בו אתה חי
,זה השלב בו מקימים חברות אנרגיה ...מטבע מקומי, יוזמות חברתיות
זה הרגע שזה הופך מהרבה רעיונות
למהלך מעשי .של יצירת תשתיות מקומיות חדשות
"ערי מעבר מרסדן וסלייתווית" מיזם חברתי - מערב יורקשייר, אנגליה
הייתה פה חנות ירקות .במשך הרבה זמן
.אני קונה פה לפחות 50 שנה
מאז המלחמה בטוח .הייתה פה חנות ירקות
העסק היה בקריסה. נראה היה .יותר ויותר כאילו הוא הולך להיסגר
אז התחלנו לדבר עם הבעלים שאולי נתחיל .להפעיל את החנות כסוג של עסק קהילתי
הגישה של בעלות קהילתית ,הייתה צעד מכוון
,מסיבות אתיות אני מניח
.אבל גם מסיבות מעשיות .רצינו שאנשים ישתמשו בחנות
מהי הדרך הטובה ביותר לגרום להם להשתמש בחנות
אם לא לתת להם ?בעלות על החנות
בעניין האוכל המקומי לא עסקנו .לפני כן. כרגע אנחנו עובדים על זה
אז אנשים באמת נכנסים ואומרים ?"יש לי 6 כרוביות, אתם רוצים אותם"
,וכל עוד הן באיכות טובה .אנחנו ניקח אותן מהם
!אני יודעת, זה נפלא
!ריבס מקומי !אנחנו מתים על זה-
האמת היא שיש לקוחות שבאים במיוחד .בשביל זה, מבקשים את הריבס של דיגל
."זה חלק ממשולש הריבס"
,אנחנו רוצים לעודד אנשים לגדל דברים אנחנו רוצים לפתח את כל העניין
ולאפשר לקהילה שלנו .להיות יותר עמידה לשינויים
אלו הם ה-13.5 פאונד שקיבלנו ממכירת הכרובית
ואנחנו ממחזרים אותם בחזרה .לחנות פה
,אני מצפה שנבזבז יותר !מה שקורה בדרך כלל
.הוספנו הרבה ערך לקהילה
,יצרנו משרות .אפשרנו ליותר אנשים לקנות מקומית
שיפרנו את העסקים של סוחרים אחרים ,בסביבה על ידי הימצאות פה
כי יותר אנשים מעדיפים עכשיו לקנות .מקומית מאשר לנסוע לסופרמרקט
הם מבזבזים יותר כסף בחנויות אחרות .בנוסף לזאת, וזה נהדר
אני מאוד מרוצה .שזו הייתה כזאת הצלחה
זה לא היה חייב להיות כך, זה יכול .היה להיות אחרת לגמרי, אני בטוח
,מההתחלה, עשינו גם את הלחם .שזה משהו מאוד מיוחד
.זה זיווג משמיים ממש .שני העסקים הם קואופרטיבים
,המאפייה היא קואופרטיב של העובדים .בעוד אנחנו קואופרטיב של צרכנים
מבנה של קואופרטיב של עובדים אומר שאתה .יותר מחובר לאנשים שאתה עובד איתם
,היו לי עמיתים כל חיי .אבל זה לא אותו הדבר
.זוהי רמה שונה של תלות הדדית
"מאפייה תוצרת בית" מיזם חברתי - מערב יורקשייר, בריטניה
הקמנו את המאפייה .לפני קצת יותר משלוש שנים
הצלחנו לארגן קבוצה של בערך 60 משפחות
,ששילמו מראש תמורת הלחם .לפעמים שנה מראש כל פעם
,ככל שהם שילמו מראש ליותר זמן .נתנו להם הנחה יותר גדולה
,הייתה כזאת התלהבות בקהילה .שידענו שיש לנו עסק מנצח, בעיקרון
ואז הבנו שהולך להיגמר לנו המקום ,בארון הקטן של 15 המטרים הרבועים שלנו
אז חשבנו שנקפוץ לעומק הפעם .ונחפש מקום משלנו
עדיין לא היה לנו הון התחלתי ,כדי לעשות זאת
אז היינו צריכים לחשוב שוב .איך נוכל לממן את זה
זה לא היה הרעיון שלנו, זו הייתה הצעה ,של אנדרו וויטלי, וזה עבר מקומות שונים
,"הרעיון של "אגרת חוב הלחם
סדרה של הלוואות נפרדות ,מהלקוחות שלנו ומאנשים בקהילה
שעליהן נחזיר ריבית. נשלם להם ריבית ,גבוהה, 6.25%, אבל התשלום הוא בלחם
,זה יוצא 2.5 פאונד .שווה ערך לכיכר לחם בשבוע
אז אתה מקבל רק אנשים ,שמחויבים למקום הזה ולעסק הזה
וזו בעצם הלוואה מאוד נמוכה לנו .וריבית מאוד טובה להם
אתה לא יכול לקבל תנאים טובים יותר .להחזר הלוואה קטנה כזאת מכל בנק שהוא
חיבור מחדש לאוכל הוא מטאפורה מעולה .לחיבור מחדש לכל דבר בחייך
כרגע, בכל פעם שאנו משלמים ,את חשבון החשמל
.כל הכסף פשוט עוזב את הקהילה
,היכולת שלו לגרום לדברים לקרות .לגרום ל"מעבר" לקרות, הולכת לאיבוד
זה באמת מרגש לראות את מספר הקהילות שמתחילות להקים חברות אנרגיה משלהן
בצורה כזו שמיוצרת אנרגיה, אבל הקהילה .מרוויחה מזה, הכסף חוזר לקהילה
עיר מעבר לואיס - נכסים בבעלות הקהילה - מזרח סאסקס, בריטניה
אנחנו תחנת הכוח הסולארית הראשונה .במדינה שהיא בבעלות קהילתית בבריטניה
.זה גורם לנו להיות ממש גאים
תחנת הכוח הסולארית היא מונח גדול .למערך של תאים פוטוולטאים ב-98 קילוואט
חישבנו שזה מספיק בערך ל-40 בתים .בכמויות צריכה עדכניות
לא נצליח לספק חשמל ללואיס ,על ידי פאנלים סולאריים בלבד
אבל יש דרכים אחרות .שנוכל לעשות זאת
,יש לזה יתרון שזה קל, זול .מיידי ולא בעייתי בכל הנוגע לתכנון
,שאלנו את "הארוויס", מבשלת הבירה
אם הם יהיו מוכנים .להחכיר לנו את הגג שלהם
,הם אמרו כן, בעיקרון .כל עוד זה יוסדר בהסכם חוקי
.ערכנו את ההשקה בעיר
פרסמנו אותה רבות, הלכנו לעיתונות .המקומית ודאגנו שכולם יידעו על זה
הכסף התחיל להיכנס. התחלנו לקבל ,צ'קים ביחד עם טופסי ההרשמה
ולאחר זמן מאוד קצר, אני חושב ,שזה היה שלושה שבועות
היה לנו יותר משהיינו צריכים .בכדי לממן את ההתקנה
,זו באמת השקעה קהילתית ,אז זה נותן משהו בחזרה לקהילה
,אנשים מבינים את זה .זה מאוד ישר ולעניין
,וזה גם עושה נפלאות לסביבה
,זה חוסך לנו פליטת פחמן ,אבל זה בבעלות מקומית
אלו אנשים מקומיים .שמתאגדים ועושים את זה
,זה תקדים מאוד מעניין ליצור כי מה שזה מראה זה
שהכוח האנושי בעצם מאוד יעיל
,בנוגע לגיוס כספים לקהילה .לפרויקטים קהילתיים
זה זרע טוב לעוד הרבה פעילויות .קהילתיות אפשריות
זה מדגים שהקהילה יכולה להתאחד סביב נושאים
שלפני 10 שנים .לא היית חושב שהם אפשריים
אם יש לך מערכת של אנרגיה מתחדשת ,מכל סוג שהוא
הממשלה תשלם לך עבור .כל יחידת חשמל שאתה מייצר
,אנחנו צוברים מהרווח
סכום שמתוכו אנחנו יכולים לשלם לאנשים .בחזרה את התשלום ההתחלתי שלהם
זה היה תהליך .מאוד קשה בשבילנו
,אני מלחין. אני לא איש עסקים .אין לי שום ידע כלכלי
הייתי צריך ללמוד הרבה מאוד בפרק זמן .מאוד קצר. כולנו היינו צריכים
אסור להיכנס לזה עם אשליות ,בקשר לכמות המאמץ
.המחויבות והזמן שלוקח לעשות זאת .זה קשה
,קהילות עמידות הן העתיד .לשם אנחנו מכוונים
אז זה עוסק בלהקים את התשתית המקומית
.בכדי לספק את צורכי הקהילה
המודלים אותם אנו ממציאים יכולים בסופו של דבר להיות מאומצים בדרך כלשהי
על ידי אנשים .בקהילות אחרות ברחבי העולם
אתם יכולים לחשוב על הכלכלה במקום בו אתם גרים
.כמו דלי גדול
,לתוך הדלי נכנסים פנסיות .משכורות, מענקים ועוד
,אבל כרגע, דברים כמו סופרמרקט ,תשלום חשבונות חשמל
,קניות באינטרנט .כולם מנקבים חורים בדלי
זה אומר שההון המצטבר שלנו .והפוטנציאל שלו נוזל החוצה
ובכל מקום בו יש דליפה מהדלי
,יש פוטנציאל לפרנסה מקומית לעסקים מקומיים
או אפשרויות הכשרה .לאנשים צעירים
אז דברים כמו תמיכה ,בחברות אנרגיה מקומיות
תמיכה באוכל מקומי היכן שהוא זמין
ופיתוח של אוכל מקומי היכן שהוא ,לא נמצא, ושימוש במטבע מקומי
הן כולן דרכים יצירתיות .לסתום את הנזילות בדלי
"שכונת מעבר בריקסטון" מטבע דיגיטלי - לונדון, אנגליה
בריקסטון הוא המקום הכי מגוון .תרבותית באנגליה. הוא מיוחד
.יש לנו מכל המדינות תחת השמש
יצרנו את המטבע הדיגיטלי .של בריקסטון ב-2009
עכשיו הגענו לכמעט 200 בתי עסק .שמקבלים אותו רשמית
.היום נהיינו אלקטרוניים
אנחנו האזור הראשון באנגליה
.שיש לו מטבע אלקטרוני ?נכון שזה דבר טוב
אנחנו מתקדמים עכשיו .לעבר העידן הדיגיטלי עם הפאונד
אני חושב שזה עוד תמריץ נפלא לאנשים לבוא לשוק של בריקסטון
ולבוא לבריקסטון בכלל .ולהוציא את כספם, בהחלט. תודה
,הקרן הכלכלית החדשה "ארגון הולנדי שנקרא "הרשת למטבע ומעבר
פיתחה את התוכנה .להשקת המטבע האלקטרוני
בריקסטון היא המקום הראשון .בו הוא נבחן בפועל
"רופא שעונים"
.שלום. -שלום !איך הולך? -לא רע-
...אני רוצה שתביט במהרה בשעוני
?את רוצה שאתקן לך אותו ...כן-
אני רק אוציא ...את מתקן השעונים המיוחד
...בסדר, אין בעיה, בוא נראה
.אני מניח שזו הסוללה
!בבקשה, הוא עובד .זה שניים וחצי פאונד
.שניים וחצי פאונד ?אני יכולה לשלם בהודעה
.את יכולה בהחלט. בוודאי
אז אני פשוט הולכת ...לבנק של בריקסטון
ואתה סטיוארט השען. ס.ט.ש .קיבל את ההודעה. נפלא
?קיבלתי את ההודעה !משימה בוצעה
.נפלא, נהדר .נתראה בפעם הבאה-
.להתראות. תודה. -שלום
בשיטת ה"שלם בהודעה" שפיתחנו .כל אחד יכול להשתמש ללא תוכנה כלל
,אתה לא צריך כרטיס אשראי .כל מה שאתה צריך זה טלפון נייד
,זה לא חייב להיות סמארטפון .זה יכול להיות כל טלפון נייד פשוט
,אתה יכול לשלוח הודעת טקסט .זה כל מה שאתה צריך
?אני יכולה לשלם בהודעה .כן, את יכולה-
?מה שם המשתמש שלך .מאכלי סנה-
העסקים המקומיים שלנו הם הכרחיים
לפתירת הבעיות הכלכליות ,שיש לנו כרגע
כי עסקים קטנים ובינוניים
הם הדם הזורם .בעורקי הכלכלה הבריטית
,העניין מאחורי הפאונד של בריקסטון
,כל הרעיון שמאחוריו הוא שנבזבז את כספנו בצורה מקומית
ונתמוך בעסקים המקומיים .בכדי שהם יצליחו וישגשגו
החשיבות של הפאונד של בריקסטון ,היא לא להעביר כסף, לדוגמה
.מצפון לונדון לדרום לונדון .אלא ליצור סוג אחר של כלכלה
,כזאת שבה אנו שואלים שאלות כגון ?האם אפשר לספק דברים באופן מקומי
האם יש אנשים מקומיים שיכולים למלא את התפקיד הזה
?והאם אפשר לעשות דברים מעט אחרת
זו כלכלה בה לכל אחד ,יכול להיות תפקיד, עבודה
,ויש לנו כלכלה מקומית משגשגת .מגוונת וחזקה
.נפלא! קיבלתי הודעת אישור
.נהדר .שיהיה לך יום טוב. להתראות-
.והנה לכם, הפאונד של בריקסטון !אלקטרוני! פנטסטי
ה"מעבר" תוכנן בתחילה ,כ"ניקוי רעלים" למערב
כדרך למערב השופע להפחית את פליטת המזהמים שלו
ולפגוש את העולם המתפתח המגיע מהצד השני
אבל זה היה מרתק בשנה האחרונה .לראות שזה מתחיל לצוץ בעולם המתפתח
"במרץ 2011 "רפאו את האדמה ..."החליטו לאמץ את המודל של ה"מעבר
,התחלנו עם הכפר הראשון .קוטקאראי, בו אנו גרים
"הפכו אותו ליוזמת ה"מעבר .הראשונה בהודו
,המטרה הראשונה שלנו היא שלכפר, לבתים .למשפחות, תהיה גישה לאוכל מזין
הלב של התכנית והפרויקט שלנו הוא
שלכולם מגיעה גישה .למזון טוב ואיכותי
אנחנו הולכים לבית ושואלים "?האם תרצו גינת ירק"
אנחנו מביאים את הזרעים .ומלמדים איך לתחזק אותם
וברגע שאתה מתחיל השכנים באים "?ושואלים "גם אנחנו יכולים לקבל כזה
.כך גדלנו עם הרעיון הזה
עד כה הוקמו "גינות מטבח" ביותר ממאה .בתי אב בארבעה כפרים בטאמיל נאדו
,זה יכול להביא לתוצאות טובות מאוד .לעבוד באזורים כפריים בהודו
למשל, אם אתה אומר שזו טביעת הרגל ,הפחמנית של אדם שחי בארה"ב
זוהי טביעת הרגל הפחמנית .של אדם שחי בהודו
וזוהי טביעת הרגל הפחמנית .של אדם שחי באזורים הכפריים בהודו
אז אנחנו לא צריכים לרדת .את כל הדרך לפה, אנחנו כבר פה
אנחנו רק צריכים לאמץ מודלים בהם ,רוב דרכי הפעולה הן ירוקות, מתחדשות
ועדיין להשאיר את תושבי הכפרים .באזורים הכפריים. לעצור את הנדידה
אנחנו מביאים את ה"מעבר" ממודל של כפר מסורתי להודו המפותחת
ומוצאים את האיזון בו הם יכולים להרגיש
שהם לא נשארים מאחור .כי הם לא גרים בעיר
אנחנו מאוד שמחים לראות חיוכים .על פני האנשים בכפרים
,הם מאוד מסבירי פנים .פותחים את לבבותיהם ואת בתיהם
מהרגע בו התחלנו ,"לעשות את ה"מעבר
חשבנו שזה יהיה נהדר אם זה יהיה משהו
,שיוכל להיכנס לתרבות, לדי-אן-איי ,למחזור הדם של המקום
כך שבזמנים של אי ודאות ,או קושי גדולים
ה"מעבר" יהיה משהו שאנשים יוכלו .להשתמש בו כדי לתכנן את תגובותיהם
אז היה מאוד מעניין לאורך השנה האחרונה לראות מקומות שהיו בקשיים גדולים
ושה"מעבר" נהיה משהו כמעט .אינסטינקטיבי, מרכזי בתגובת הקהילה
,אפילו לפני האסון
חשבתי ש"מעבר" הוא הדבר הנפלא .ביותר שאני יכול לעשות עם חיי
אחרי האסון ,זה היה אפילו יותר ברור
שה"מעבר" זה פשוט משהו .שאנו צריכים לעשות, שאני צריך לעשות
"עיר מעבר פוג'ינו" חברת החשמל פוג'ינו - קנטו, יפן
חברת החשמל של פוג'ינו מונה כ-80, 90 .חברים ברשימת התפוצה שלה
זה התחיל כשהתרחש האסון הגרעיני .במרץ 2011
נפגשנו כדי לדון איך לספק לעצמנו אנרגיה
וכמה בטוח ובר-קיימא .זה יהיה בעתיד
קיימנו מספר פגישות ודיברנו ,על מה אנחנו רוצים לעשות
אבל עוד לא .התחלנו לפעול
וכשקרה האסון במרץ 2011 מישהו הציע
שנעשה משהו .בכדי לעזור
...ואז קמה החברה
פסטיבל האורות גרם לחברה להיות .יותר ברורה בנוגע לתכניות שלה
השנה הייתה השנה השמינית
והחלטנו לייצר את כל החשמל .מאנרגיות מתחדשות
.היו 5,000 מבקרים במשך 3 ימים
,לאחר הצלחת הפסטיבל
חברים החליטו לקחת אותו ,לאזור טוהוקו, בו התרחש האסון
וסיפקנו חשמל .לאזור מוכה האסון
אנחנו גם רוצים להפוך .את כל החשמל באזורנו לנקי לגמרי
אז היה עלינו לברר אילו משאבים יש לנו בפוג'ינו
והדבר הראשון עליו חשבנו .היה היער הזה
ועל ייצור של חשמל הידרו-אלקטרי .בקנה מידה קטן
ישנם כמה זרמים חזקים .בעמקים האלה
אנו עכשיו בתהליך החשיבה
על איך אנחנו יכולים לסייע .לחלומות המשותפים האלו לעתיד
מעבר" הוא רק כלי אחד מני רבים" בו משתמשים
,'בפרויקט ליטלטון בקרייסטצ'רץ ניו זילנד
בנק הזמן שלהם הוא דוגמה מעוררת .השראה לעמידות של קהילה בפני משבר
,ליטלטון, ניו זילנד ,העיירה בה גרתי
הוכתה לאחרונה .על ידי רעידת אדמה עצומה
.ללכת לשם היה שובר לב
"לנשום"
.רוב העיר נהרסה
,אך עדיין, בתוך כל האובדן ,התגלה הלב האמיתי של הקהילה
.טוב הלב והאדיבות של אנשיה
הייתי הרכזת של בנק הזמן .של ליטלטון
,אני עובדת כרכזת בשנים האחרונות .בונה ומקשרת בין קהילות
בנק הזמן התחיל פה ,כצורת תשלום נוספת
אנשים שמוצאים דרכים אחרות לחיות .מבלי להזדקק לכסף כל הזמן
,ובו בזמן ,זה כלי מדהים לחיזוק הקהילה
כי אנשים היו יכולים ללמוד ,כישורים חדשים
,להכיר אחד את השני .לפגוש את שכניהם
ואז הייתה את רעידת האדמה .הנוראית בספטמבר 2010
'הג"א נקראו לקריסטצ'רץ
כי העריכו שאין פה .צורך אמיתי בליטלטון
יחד עם זאת .היה צורך אבל מסוג אחר
:מכבי האש התקשרו ואמרו ."אנחנו יודעים שאתם מעורבים בקהילה"
אנחנו לא יודעים" ,מה אתם יכולים לעשות
?אבל... מה אתם יכולים לעשות" "?אתם יכולים לעזור
אז הקמנו בסיס במשרד שלנו
והיינו מאוד עסוקים ובשיגעון ,במשך הרבה שבועות
,עזרנו למלא את צורכי הקהילה
כמו חלוקת מים ואוכל .ועזרה עם תיקוני חירום
בדיוק התחלנו להשתלט על הדברים ,שבועיים לפני רעידת האדמה של פברואר
,והפעם זה היה שונה. יותר מהיר .יותר גרוע. כל הבניינים קרסו
זה היה שונה לחלוטין. זה היה .כאילו ספטמבר היה רק תרגיל
.התאחדנו כקהילה
הבנו מה צריך להיעשות ,ואיך נוכל להשיג את זה
מתוך מאגר המידע של .המתנדבים של בנק הזמן
באותו הזמן .זה היה קצת מעל ל-400
פשוט התחלנו להזיז דברים :ושלחנו מיילים
אנחנו נמצאים במצב הזה" ."וזה מה שאנחנו צריכים
ואנשים הגיבו והם שלחו את המיילים ,לאנשי הקשר שלהם ובפייסבוק
,ובאו כל כך הרבה מתנדבים .זה היה מופלא
אני לא חושבת שהקהילה הייתה מתאחדת
במהירות כמו שעשתה .בלי בנק הזמן הקהילתי פה
זה מופנה לכל מי שאיבד משהו ,אבל מצא אחד את השני
כי הלב האמיתי של קהילה .הוא האנשים שלה
הערת שוליים עליזה
מעבר" הוא ניסוי חברתי" בקנה מידה עצום
.אנחנו לא יודעים אם הוא יעבוד" ...מה שאנו בטוחים בו הוא
,אם נחכה לממשלות" .זה יהיה מעט מדי, מאוחר מדי
,אם נפעל כבודדים" .זה יהיה מעט מדי
,אבל אם נפעל כקהילות" ,יכול להיות שזה יהיה בדיוק מה שצריך
".ובדיוק בזמן"
סרט זה נעשה מבלי לטוס ברחבי העולם