Tip:
Highlight text to annotate it
X
האם אהיה מסוגל לתפקד ללא מחשבות?
בחוויה שלי, יש התנגדות ענקית לרעיון של "ללא מחשבות"
אם אתה מציג לאנשים את הרעיון של "ללא מחשבות"
בחוויה שלי, אני מוצא שזה מאוד מאיים כמעט על כל אחד
זאת אומרת, הם רוצים לשמוע את כל הסיבות ל-למה זה בלתי אפשרי
שמעתי את זה מהאנשים הכי גבוהים בבודהיזם הטיבטי בארצות-הברית
"זה נשמע בלתי אפשרי", "אתה לא יכול לעשות את זה", "זה בלתי אפשרי לדבר בלי לחשוב"
"אתה חייב לחשוב כל הזמן"
יש התנגדות ממסדית עצומה, כי זה אותו שעליו אנחנו מדברים עם הדוגמאות שלך
זה איום אמיתי
להרבה מאוד מוסדות
"אם אנשים יתחילו להיות שמחים, מה אני יעשה?"
והרעיון הזה של "ללא מחשבות", מפחיד את האקדמאים יותר מכל דבר אחר
כי אני יודע בעצמי שאני הייתי מבועת
אני באמת האמנתי שאם אני הולך להפסיק לחשוב, אני הולך למות, מילולית
פשוט אפול ארצה ואמות. ואני הייתי אדם שחושב בצורה כפייתית
הייתי אקדמאי. ואז הגיע מצב ה"ללא מחשבות" ועדיין נשארתי בחיים
, ולכן, זה האתגר הכי גדול. לקחת את זה קדימה. פשוט להגיד "תראו, זה אפשרי, אתם יכולים לעשות את זה ועדיין לתפקד."
"זה לא קטלני"
אבל זה עניין גדול בשביל הרבה אנשים שממשיכים להיאחז במחשבות האלה. במיוחד אקדמאים.
ואנחנו אומרים "אוקי, אתם יכולים לחלק את זה"
החלק שמפטפט בלי סוף זה חלק אחד של המוח
החלק במוח שעושה את מה שאתם מקבלים עליו תשלום
ניתוח בעיות, פתירת בעיות, מסירת אינפורמציה, זה חלק שונה לגמריי.
כאשר אחד מתפקד, השני לא מתפקד
אז אתם יכולים לשמור על החלק הטוב, ולאבד את החלק המזיק
אבל זה איום גדול בשביל אנשים
אבל אני חושב שבגלל שזה חלק מהשפה שלנו, זה יוצר מחסום. כי כאשר אנשים שומעים על "ללא מחשבות"
הם חושבים "זומבי"
בעוד שמה שאתה אומר, אני חושב שזה מה שאתה אומר
יש תודעה שעובדת בעצמה ושאין לה קשר ל "אני" החושב שעושה את כל הפעילות.
ויש את ההיבט של התודעה שלנו שהתפתח כדי פחות או יותר לקחת קרדיט על זה.
ולהציג את זה בצורה מרהיבה, כנראה בשל של סיבות של כשירות של ברירה זוויגית
אבל בסוף מתפתחת אמונה שזה כל הסיפור
וכאשר אנחנו מרפים מאותה פונקציה מסויימת של התודעה שאנחנו מזהים אותה כחשיבה
"חשיבה" כמו שאנחנו בדרך כלל חושבים עליה למעשה ממשיכה להתקיים ברקע
אבל פשוט אין שם אף אחד שחושב אותה
או שזה לא תואם את החוויה שלך
בשבילי, זה שקט כמעט כל הזמן
ובכל זאת, התפקוד עדיין מתקיים
השתמשנו בעבר במטאפורה, שבמקור מגיעה ממדעי המוח, של הפיל והרוכב
ויש לנו את התודעה הראשונית העצומה הזו עם יכולת חישובית מאסיבית ויכולת עיבוד במקביל וקיבולת אחסון אדירה
שעוצבה על ידי האבולוציה
שעוצבה על ידי האבולוציה, ואשר לה אנחנו קוראים תודעה ראשונית
וזה כמעט כל ה
האם יש לנו מידע על כמה אחוז זה?
ובכן, יש על זה ויכוח. בדיוק עמדתי לצטט ממנו אבל זה 'בלה בלה'
אבל בוא נגיד שזה אחוז ענקי
כן. אבל מעבר לזה, כמו שאמרנו מקודם. יצרנו לפני 7000 שנה את אותה "תודעה שניונית". אותו רוכב על גבי הפיל.
זה שיוצר את כל מחשבות ה'בלה בלה' לגביי העצמי
ככל הנראה שהוא שימושי מבחינה אבולוציונית, דיברנו על זה
סקסי ללא ספק
מאוד סקסי
זה דיון מוקדם. אבל מה שאנחנו מנסים לעשות עכשיו זה להכיר בעובדה
שהפטפוט המתמשך הזה כאן למעלה, איש יחסי הציבור הזה
שאנחנו סוחבים איתנו שאומר "הנשיא בעצם ניסה להגיד את זה.."
האיש הזה, הוא שקט
ולכן מה שקורה, ויש מחקרים מצויינים בשדה של חקר המוח מ-2009 לגביי זה
שמראים שאנחנו פותרים בעיות "אופליין"
אנחנו ממסגרים את הבעיות בחלק של התודעה השניונית
הן עוברות ל"אופליין". במיוחד הבעיות המורכבות.
במיוחד הבעיות שאין להן פתרון לינארי. הן נפתרות ב"אופליין".
בזמן מסויים לאחר מכן, התשובה עולה חזרה למעלה
מגיעה לרוכב, והרוכב אומר לכולם שהוא פתר את הבעיה.
הפונקציה הזו נותרת ללא הפרעה, כי כל זה נעשה "אופליין", כל זה נעשה בתודעה הראשונית
אז כל מה שאנחנו מדברים עליו, זה שאתה יכול לשמור על התודעה הראשונית
יש לנו את החלק המשוחח הזה שיכול לתקשר עם אחרים, למסגר בעיות ולשלוח אותן לעיבוד
אבל הוא כבר לא שם בשביל כל הדברים שאין להם תועלת
כל הפונקציות שגורמות למתח, שיוצרות השתוקקות, שיוצרות תשוקה, פשוט לא נמצאות שם
זה ממש עומד בקנה אחד עם התודעה שלי, אפילו בהתחשב בהרצאה שלא מזמן נתתי
כן כן
-ב Psychedemia
שהייתה...
מקסימה. יופי של הרצאה. הרצאה פנטסטית.
תודה
אני לא יודע מי העביר אותה
"לא יכולתי למצוא אותו"
כי זה ממש מעניין, ולזה אני מתכוון שאני אומר "ובכן,..
מחשבה מתרחשת, במובן זה שניתוח מתרחש ומתרחשת תגובה. אינפורמציה עוברת ארגון ומקבלת תגובה אבל
הגוף שלי עמד שם
התחלתי את ההרצאה, ואז, אני לא יודע מה קרה
ואז היה רגע, היה לי רמז פנימי מסויים שהגיע הזמן לסיים
ואז מילות הסיום יצאו מהפה שלי ובכך זה הסתיים
אבל אמרתי לך, בלי כוונה להתחנף
הייתה מסה גדולה של...כמה זמן הייתה השיחה? 30 דקות? 40?
אני לא יודע
אבל הייתה מסה של אינפורמציה מורכבת, סבוכה בתוך עצמה, מכל מיני תחומים שונים
והיא פשוט נשלפה
לא היה לי מושג...
לא היה לך מושג מה קורה
אבל אתה תפקדת בצורה מדהימה
פשוט מדהימה, זה כאילו "אלוהים! הבחור הזה הוא פשוט מבריק!"
אבל הוא לוקח את זה מ20 כיוונים שונים
ועונה לכל הנואמים שהיו לפני
אז בשבילי, זו הייתה הפגנה מדהימה של יכולת אינטלקטואלית
ומיומנות
ובכל זאת, זה לא אתה שעשית את זה
לא. בדיוק
כי לא היה שם אף אחד...לא היית יכול לתכנן את זה מראש
כי זה יצא כל כך מהר, כל כך בחוכמה
כן. זה כמו לנגן בפסנתר. אתה לא מחליט לאן האצבעות הולכות.
זה פשוט יוצא החוצה. בלי שאף אחד ייגע בזה.
זה היה יפהפה
אז אני חושב שזה חשוב לומר כי
אני חושב שכאשר אנשים שומעים
"או, גארי וובר הפסיק לחשוב"
"איך הוא מחליט איזה מכונית לקנות?"
זה כבר דיון אחר
אבל זה פשוט קורה
ולמעשה, זה קורה עם יותר זריזות ויותר נכונות
ויותק עומק
מאשר שזה קורה כאשר יש את הפילטר הזה שאומר "ממ, אולי לא כדאי שאני אגיד את זה.."
זה למעשה דיי מפריע
ובעיקר מה שהפילטר הזה אומר זה "אמממ.."
"אהה.."
"זה יכול להיות זה, או אולי זה יכול להיות זה.."
לא היית מסוגל לתת את ההרצאה הזו אם היית נופל לתוך המצב הזה
לא היית מסוגל לתת את ההרצאה הזו
כי היא הייתה כל כך לעניין, כל כך מהירה
יפהפה
הדגמה מושלמת
אז זה מה שזה אומר להיות ללא מחשבה
זו הצורה שבה כולם מתפרנסים
"חושבים"
בדיוק. ואני חושב שמיזגנו "חשיבה" עם אותו מדווח על החשיבה
כן, כן
בזמן שזה בדיוק ההפך, כי אותו מדווח על החשיבה הוא למעשה צינור מאוד צר
ולא הרבה יכול לעבור דרך שם
בעוד שאם אתה פשוט מרפה
וכל מה שעשית בחיים שלך היה חזרה אינסופית למה שזה לא יהיה שאתה מתכוון להגיד
אז זה פשוט יוצא החוצה