Tip:
Highlight text to annotate it
X
מתרגם: liblib fib מבקר: Ido Dekkers
וואו, איזה כבוד. תמיד תהיתי איך זה ירגיש.
אז לפני שמונה שנים, קיבלתי את העצה הכי גרועה בחיי בתחום קריירה
חבר אמר לי,
״סקוט אל תדאג לגבי כמה אתה אוהב את העבודה שלך עכשיו
התמקד סביב בניית הרזומה שלך."
ואני בדיוק חזרתי מתקופה שבה חייתי בספרד,
והצטרפתי לחברה בדירוג Fortune 500. חשבתי, "זה פנטסטי.
הולכת להיות לי השפעה גדולה על העולם".
היו לי המון רעיונות ותוך כחודשיים,
שמתי לב שבערך בשעה 10 בכל בוקר היה לי את הדחף המוזר
להטיח את הראש שלי במסך המחשב שלי.
אני לא יודע אם מישהו כאן הרגיש כך אי פעם
הבחנתי במהרה לאחר מכן שכל המתחרים בחלל שלנו
כבר עשו אוטומציה לתפקיד שלי.
וזה היה בדיוק כשקיבלתי את אותה עצה מהוללת לבנות את הרזומה שלי.
אז בעודי מנסה להבין
מאיזה חלון בקומה השנייה אני הולך לקפוץ ולשנות את העניינים,
קראתי עצה אחרת לגמרי של ווארן באפט, הוא אמר,
"לקבל עבודה רק כדי לבנות את הרזומה, זה כמו לשמור יחסי מין לעת זיקנה."
[צחוק]
שמעתי את זה, וזה כל מה שהייתי צריך.
תוך שבועיים, כבר לא הייתי שם, ועזבתי עם מטרה אחת:
למצוא משהו שאוכל להרוס. עד כדי כך זה היה קשה.
רציתי שתהיה לי השפעה כלשהי. לא משנה מה זה יהיה.
וגיליתי די מהר שאני לא לבד:
מסתבר שיותר מ 80% של האנשים מסביבנו
לא נהנים בעבודתם
אני מנחש שבחדר הזה זה שונה
אבל זה הממוצע, שדלויט גילתה במחקרים שלה
אז רציתי לגלות, מה מבדיל בין האנשים האלו
האנשים הנלהבים שעושים עבודה שמשנה עולמות
שקמים כל בוקר עם השראה
בניגוד לאותם אנשים, שהם ה 80%
שחיים את חייהם בייאוש שקט
אז התחלתי לראיין את כל אותם אנשים שעושים עבודה מעוררת השראה,
קראתי ספרים וערכתי מחקרים
300 ספרים סה״כ, על מטרה וקריירה וכל זה,
שקעתי לחלוטין לנושא באמת מהסיבה האנוכית של
רציתי למצוא את העבודה שלא אוכל שלא לבצעה
מה שזה לא יהיה בשבילי
אבל בזמן שעשיתי את זה, יותר ויותר אנשים התחילו לשאול אותי
״אתה בתוך הקטע הזה של קריירה
אני לא אוהב את העבודה שלי, נוכל לשבת לצהריים?
ואני אמרתי, ברור אבל נאלצתי להזהיר אותם
בגלל שאותה נקודת זמן, שיעור התתפתרות שלי היה 80%.
מתוך כלל האנשים שאכלתי איתם צהריים 80% היו מתפטרים
תוך חודשיים
הייתי גאה בזה, וזה לא שהיה לי איזה קסם מיוחד
זה היה כי שאלתי שאלה פשוטה אחת
שהיתה: ״למה אתם עושים את העבודה שאתם עושים?
ולעיתים קרובות התשובה שלהם היתה
"ובכן, בגלל שמישהו אמר לי שאני צריך"
והבנתי שכל כך הרבה אנשים שסובבים אותנו
מטפסים בסולם כי מישהו אומר להם לטפס
ובסוף הסולם נשען על הקיר הלא נכון
או כלל לא על קיר
ככל ששהיתי יותר זמן בקרב אותם אנשים וראיתי את אותה בעיה
חשבתי, מה אם נוכל ליצור קהילה
מקום בו אנשים יכולים להרגיש שייכים
ושזה בסדר לעשות דברים אחרת
לקחת את הדרך הפחות מטויילת, מקום שמעודדים את זה
ונותנים השראה לאנשים לשנות?
ושמאוחר יותר הפך למה שאני מכנה היום לחיות את האגדה שלך,
שאסביר עוד מעט
אבל בזמן שגיליתי את התגליות האלו שמתי לב לתבנית
שמורכבת משלושה דברים פשוטים
שלכל אותם אנשים מלאי תשוקה, משני עולמות, יש במשותף
בין אם אתם סטיב ג׳ובס או בסה״כ, אתם יודעים
האדם שיש לו מאפייה בקצה הרחוב
אבל אתם עושים עבודה שמגלמת את מי שאתם.
אני רוצה לחלוק את אותם שלושה דברים אתכם כך שנוכל להשתמש בהם כעדשות
להמשך היום ובתקווה להמשך החיים
החלק הראשון בשלושת השלבים של תשתית עבודה מרגשת
הוא להפוך למומחה עצמי ולהבין את עצמך
כי אם אתם לא יודעים מה אתם מחפשים
אתם אף פעם לא תמצאו את זה
והעניין הוא שאף אחד לא יעשה את זה עבורינו
אין תואר אוניברסיטאי על תשוקה ומטרה בקריירה
אני לא יודע איך זה לא קורס כפול חובה
אבל אני לא אכנס לזה
אני מתכוון, אנחנו משקיעים יותר זמן לבחור טלוויזיה למעונות
מאשר לבחור חוג ראשי ומה ללמוד
אבל הנקודה היא, שאנחנו אלו שצריכים להבין
ואנחנו צריכים מסגרת שתעזור לנו לנווט בתוך כל הדבר הזה
אז הצעד הראשון במצפן שלנו היא להבין מהם החוזקות היחודיות שלנו
אותם דברים שאנו קמים בבוקר ואוהבים לבצע לא משנה מה
בין אם משלמים לכם או לא הדברים שאנשים מודים לנו עליהם?
ומוצא החוזקות 2.0 זה ספר וגם כלי מקוון
אני ממליץ עליו בחום למיון הדברים הטובים שבאים לכם בטבעיות
הדבר הבא, מהי התשתית או ההיררכיה שלנו לקבלת החלטות?
האם אכפת לנו מאנשים, משפחה, בריאות
או האם זה השגיות, הצלחה וכו׳?
אנחנו צריכים להבין מה מניע אותנו לקבל את ההחלטות האלו
כדי להבין ממה עשויה הנפש שלנו
כך שלא נמכור אותה למטרה שלא אכפת לנו ממנה
והצעד הבא הוא החוויות שלנו
לכולנו יש חוויות, אנחנו לומדים דברים כל יום, כל דקה
אודות מה אנו אוהבים, מה אנו שונאים
במה אנו טובים, ובמה נוראיים
ואם לא נשקיע זמן לשים לב לדברים האלו
ולהטמיע את שלמדנו
וליישם את זה בחיינו, זה הכל לשווא
כל יום, כל שבוע, כל חודש של כל שנה
אני משקיע קצת זמן להתבונן מה נעשה נכון
מה השתבש ועל מה אני רוצה לחזור
מה אני יכול ליישם יותר בחיי
ואפילו יותר מזה, כשאני מתבונן באנשים, בעיקר כיום
מי מעורר בי השראה, מי עושה דברים שגורמים לי להגיד
״וואו, אני רוצה להיות כמו ג׳ף כשאגדל״
למה אתם אומרים את זה? תתחילו יומן
תכתבו בו מה באנשים האלו נותן לכם השארה
זה לא הולך להיות סיפור חייהם
מה שזה לא יהיה, תכתבו לעצמכם הערה
ולאורך זמן יצטברו לנו מאגר של דברים
שאנו יכולים ליישם בחיינו ולהיות יותר נלהבים
עם יותר השפעה
כי כשנתחיל לחבר את הדברים האלו יחד
נוכל אז להגדיר, מהי הצלחה עבורינו
ובלי החלקים השונים של המצפן, זה בלתי אפשרי
אנו נסיים במצב שיש לנו חיים מוכתבים
שכולם חיים אותם, מטפסים בסולם לשום מקום
קצת כמו ״וול סטרייט 2״, אם מישהו ראה את זה
העובד הפשוט שואל את מנכ״ל הבנק של וול סטרייט
"מה המספר שלך? לכל אחד יש מספר,
שאם הם עושים את כל הכסף הזה, הם ישאירו את כולו
והוא אומר, ״אה זה פשוט. יותר.״
והוא פשוט מחייך
וזה המצב העגום של רוב האנשים
שלא השקיעו זמן, בלהבין מה חשוב להם
שממשכים לנסות להגיע למשהו חסר כל חשיבות עבורנו
אבל אנחנו עושים את זה כי כולם אומרו שאנו צריכים
אבל ברגע שיש לנו את התשתית הזו
אנו יכולים להתחיל לזהות את הדברים שגורמים לנו לחיות
אתם יודעים, לפני זה, תשוקה יכלה להכות אתכם בפנים,
או במקום העבודה שלכם הייתם חולפים על פניה
בגלל שלא ידעתם לזהות אותה
אבל ברגע שאתם יודעים, אתם יכולים לזהות משהו שמקביל לחוזקות שלכם
לערכים, למי שאני כאדם
אז אני אתפוס את זה חזק ואעשה עם זה משהו
ואני ארדוף אחרי זה, ואשתדל להשפיע עם זה
ולחיות את האגדה שלך, והתנועה שנבנינו
לא היתה קיימת אם לא היה לי את המצפן לזהות.
״וואו, זה משהו שאני רוצה להמשיך ולייצר שינוי באמצעותו״
אם לא נדע מה אנחנו מחפשים, בחיים לא נמצא את זה
אבל ברגע שמצאנו, את השיטה, המצפן
אז אנו יכולים לעבור לשלב הבא, וזה לא אני שם --
עושה את הבלתי יאומן, מעבר לגבולותי.
יש שתי סיבות מדוע אנשים לא עושים דברים.
האחת, הם אומרים לעצמם שאינם יכולים
או אנשים סביבם אומרים להם שהם לא מסוגלים
בכל מקרה אנו מתחילים להאמין בכך
ואו מוותרים, או שאנו כלל לא מתחילים
העניין הוא, שכלום לא היה אפשרי עד שמשהו קם ועשה אותו
כל המצאה, כל דבר חדש בעולם
אנשים בהתחלה חשבו שאנו משוגעים
רוג׳ר בניסטר רץ מייל ב 4 דק׳, גופנית זה בלתי אפשרי
לרדת מ 4 דק׳ בריצת 1.6 ק״מ
עד שרוג׳ר בניסטר קם ועשה את זה.
ואז מה קרה?
חודשיים לאחר מכן 16 אנשים נוספים שברו את מחסום 4 הדקות
הדברים שיש לנו בראש, שאנו חושבים שהם בלתי אפשריים
הם לעיתים אבני דרך שממתינות להשגה
אם נדחוף את הגבולות במעט
ואני חושב שזה מתחיל מהגוף והכושר הגופני
יותר מכל, כי ניתן לשלוט בזה
אם אתם לא מאמינים שאתם יכולים לרוץ מייל
תראו לעצמכם שאתם יכולים אחד ואפילו שניים
או מרתון, או להוריד 10 ק״ג מה שזה לא יהיה
אתם תגלו תרכובת של ביטחון עצמי
שניתנת להעברה לשאר העולמות שלכם
ואני קצת הכנסתי את ההרגל הזה עם חברים
יש לנו קבוצה קטנה, ואנו יוצאים להרפתקאות פיזיות
לאחרונה מצאתי את עצמי במקום מסוכן
אני חרד ממים כחולים, כהים, עמוקים
לא יודע אם מישהו חווה פעם את הפחד הזה
מאז שראו מלתעות 1,2,3 ו 4 שש פעמים
בילדותם
אבל כל מה שמעל זה, אם הוא חשוך אני יכול לחוש את זה כבר עכשיו
נשבע, יש שם משהו
גם אם זה אגם טאהו, מים מתוקים, פחד בלתי מבוסס
מגוכח, אבל הוא שם.
בכל מקרה, לפני שלוש שנים מצאתי את עצמי על גוררת
ממש כאן במפרץ של סן פרנסיסקו
היה יום גשום, סוער, עם רוחות ואנשים על הסירה מרגישים לא טוב
ואני עומד שם לבוש בחליפת צלילה, מסתכל מחוץ לחלון
באימה, חושב לעצמי אני עומד לשחות למותי
אני הולך לחצות בשחייה את גשר הזהב
ואני מנחש כי חלקכם עשו זאת בעבר
אני יושב שם וחברי יונתן ששכנע אותי לעשות זאת
ניגש אלי, הוא ראה את המצב בו הייתי מצוי
ואמר לי: ״סקוט מה הכי גרוע שיכול לקרות?״
אתה לבוש חליפת צלילה, אתה לא הולך לשקוע
ואם אתה מרגיש שאתה לא מסוגל תעלה על אחד מ 20 הקייקים המלווים
פלוס, אם תהיה התקפת כרישים למה שיבחרו בך
על פני שאר 80 אנשים במים? תודה, זה עזר
והוא ממשיך ״באמת, פשוט תהנה מזה, בהצלחה״
קפץ פנימה, שחה משם, OK
מסתבר ששיחת העידוד לגמרי עזרה, היתה בי תחושת רוגע
ואני חושב שזה בגלל שיונתן היה בן 13
(צחוק)
ומתוך 80 האנשים ששחו באותו היום
65 היו בין גילאי 9-13
תחשבו איך הייתם ניגשים לדברים אחרת בעולמכם
אם בגיל 9 הייתם מגלים שאתם מסוגלים לשחות מייל וחצי
בטמפ׳ מים של 13 מעלות מאלקטרז לסן פרנסיסקו
למה הייתם אומרים כן?
על מה לא הייתם מוותרים? מה הייתם מנסים?
אני מסיים את המשחה בפארק מים
ויוצא מהמים
וכמובן מחצית מהילדים כבר סיימו
אז הם מעודדים אותי, וכולם מתרגשים
וקפא לי הראש, אם מישהו שחה במפרץ
ואני מנסה להפשיר את הפנים שלי, צופה באנשים מסיימים
ואני רואה ילד אחד, משהו לא נראה תקין
הוא נראה מנפנף ככה
והוא בקושי מצליח לקחת אויר לפני שהראש שוב יורד למים
אני שם לב שהורים נוספים גם מסתכלים
ונשבע שהם חשבו כמוני
זו הסיבה למה ילד בן תשע לא צריך לשחות מאלקטרז
זו לא היתה עייפות
לפתע שני הורים רצו ותפסו אותו
הרימו אותו על הכתפיים, ומשכו אותו ככה
לגמרי צולע
ואז פתאום הם הלכו עוד כמה מטרים
והניחו אותו בכסא הגלגלים שלו
והוא מניף את ידיו בתנועת ניצחון הכי מטורפת שראיתי מימיי
אני עדין חש את החום והאנרגיה של הבחור
שעשה את ההישג הזה.
ראיתי אותו בתחילת היום בכיסא הגלגלים שלו
רק לא תיארתי לעצמי שהוא עומד לשחות
תחשבו איפה הוא יהיה בעוד 20 שנה?
כמה אנשים אמרו לו שהוא לא יכול, שהוא ימות אם ינסה?
תוכיחו לאנשים שהם טועים, תוכיחו לעצמכם שאתם טועים
שאתם יכולים בדחיפות קטנות שמצטברות
בדברים שאתם מאמינים כאפשריים
לא צריך להיות רצי המרתון המהירים בעולם
רק להשיג את הבלתי אפשרי שלך
וזה מתחיל בצעדים קטנים
והדרך הטובה ביותר לעשות את זה
זה להקיף את עצמך באנשים עם תשוקה
הדרך המהירה להשיג דברים שחשבתם לבלתי אפשריים
זה להקיף את עצמם באנשים שכבר עושים את זה
יש ציטטה של ג׳ים רון שאומרת
״אתה הממוצע מבין חמשת האנשים שאתה מבלה הכי הרבה זמן בחברתם״
ואין פיצוח גדול יותר בהיסטוריה של העולם
מלדעת איך להגיע מאיפה שאתה היום לאן שאתה רוצה להיות בו.
מהאנשים שאתה בוחר להיות בפינה שלך
הם משנים את כל התמונה, זו עובדה מוכחת
ב 1898, נורמן טריפלט ערך מחקר עם מספר רוכבי אופניים
והוא מדד להם זמנים סביב מסלול כקבוצה
וכבודדים
הוא גילה שכל פעם הרוכבים בקבוצה רכבו מהר יותר
וזה חזר על עצמו בכל מני תחומי חיים מאז
ומוכיח את אותו הדבר שוב ושוב
שהאנשים סביבך חשובים, ושהסביבה היא הכל
אבל עליך לשלוט בה, כי זה נכון לשני הכיוונים
עם 80% מהאנשים שלא אוהבים את מקום העבודה שלהם
המשמעות שרוב האנשים סביבנו, לא בחדר הזה אלא בכל שאר המקומות
מעודדים שאננות ומונעים מאיתנו לרדוף אחרי הדברים שחשובים לנו
אז אנו צריכים לשלוט בסביבה שלנו.
מצאתי את עצמי בסיטואציה
סיפור אישי, לפני מספר שנים.
למשהו יש תחביב או תשוקה ששמו בה את נפשם
כמות זמן בלתי נתפסת, והם כל כך רוצים לקרא לזה עסק
אבל אף אחד לא שם לזה לב, ואין אגורת רווח?
אוקי אז במשך 4 שנים ניסיתי להקים את התנועה ״חייה את האגדה שלך״
לעזור לאנשים לעבוד במשהו שבאמת איכפת להם ממנו ומביא השראה
עשיתי כל שיכולתי
והיו סה״כ 3 אנשים ששמו לב
והם כולם כאן: אימי, אבי, ואישתי צ׳לסי
תודה חברים על התמיכה
(מחיאות כפיים)
עד כדי כך רציתי את זה, וזה גדל ב 0% במשך 4 שנים
ועמדתי לסגור את העסק
ובדיוק באותו זמן
עברתי לסן פרנסיסקו והתחלתי להפגש עם אנשים מאד מעניינים
שהיתה להם חווית חיים משוגעת
של עסקים, אתרים ובלוגים
סביב התשוקה שלהם, ועזרה לאנשים באופן משמעותי
אחד מחברי, כיום, הוא בעל משפחה של 8 נפשות
והוא מפרנס את כל המשפחה
עם בלוג שהוא כותב פעמיים בשבוע
הם בדיוק חזרו מחודש באירופה, כולם יחד
זה הטריף אותי, איך זה בכלל אפשרי?
והתמלאתי בהשראה מטורפת רק מלראות את זה
ובמקום לסגור את העסק, החלטתי לקחת אותו ברצינות
עשיתי כל מאמץ אפשרי להשקיע את זמני
בכל שעת ערות אפשרית ניסיתי לצוד את החבר׳ה האלו
להיות בחברתם, לשתות בירה, אימוני כושר מה שזה לא יהיה
ואחרי 4 שנים של 0 אחוז צמיחה
תוך 6 חודשים, סביב האנשים האלו
הקהילה של ״חייה את האגדה שלך״ צמחה פי 10
תוך שנה נוספת, היא גדלה פי 160
וכיום מונה 30,000 איש מ 158 ארצות שונות
שנעזרים בקריירות שלנו ובכלי התקשרות על בסיס חודשי
ואנשים אלו בנו קהילה של אנשים עם תשוקה
שנתנו השראה לאפשרות שאותה חלמתי
עבור ״חייה את אגדת חייך״
האנשים שינוי את הכל וזו הסיבה
אתם יודעים, ששאלתי מה היה שם.
במשך 4 שנים לא הכרתי אף אחד בתחום
ולא ידעתי שהוא בכלל קיים שאנשים יכולים לעשות את זה
שאתה יכול להרים קהילה כזו
ואז הגעתי לכאן, לסן פרנסיסקו וכולם סביבי עשו את זה
זו היתה נורמה, אז צורת החשיבה שלי השתנתה מאיך אני בכלל יכול לעשות את זה
לאיך אפשר לא לעשות את זה
ואז, כשזה קרה, השינוי הזה בראש
יוצר אדוות על פני העולם כולו
ובלי בכלל לנסות, הסטנדרטים שלך נעים מכאן לכאן
לא צריך לשנות את המטרות, רק צריך לשנות את הסובבים אותך
זהו, וזו הסיבה שאני כל כך אוהב להיות בחברת האנשים הזו
הסיבה שאני הולך לכל אירוע TED אפשרי
וצופה בהם באיפד שלי, בדרך לעבודה, מה שהיא לא תהיה
בגלל שקבוצת האנשים הזו, נותנת השראה לאפשרויות
יש לנו יום שלם להעביר יחד ועוד הרבה יותר
לסיכום, במונחים של שלושת העקרונות
שלכולם מכנה משותף, יותר מכל
הם 100% בשליטתנו
אף אחד לא יכול לומר לך, שאתה לא יכול ללמוד על עצמך
אף אחד לא יכול לומר לך, שאתה לא יכול לדחוף מגבלותיך
וללמוד על הבלתי אפשרי שלך ולהדוף אותו
אף אחד לא יכול לומר לך, שאתה לא יכול להקיף עצמך באנשים מעוררי השראה
או להתרחק מאלו שמורידים אותך
אתה לא יכול לשלוט במיתון.
אתה לא יכול לשלוט בפיטורים, או אם משהו נכנס בך בתאונת דרכים.
רוב הדברים הם לגמרי לא בשליטתנו
שלושת הדברים האלו לגמרי כן
והם יכולים לשנות את כל עולמכם, אם נחליט לעשות משהו בנידון
והקטע שזה מתחיל לקרות, ברמה נרחבת
רק עכשיו קראתי בפורבס, ממשלת ארה״ב דיווחה בפעם הראשונה
על חודש בו יותר אנשים התפטרו מעבודתם
מאלו שפוטרו
הם חשבו שזו אנומליה, אבל גילו שזה קרה שלושה חודשים ברציפות
בזמן שאנשים טוענים כי זו תקופה קשה
אנשים מרימים אצבע משולשת לחיים על פי תבנית
ולדברים שאנשים אומרים שאתם צריך לעשות
בניגוד לדברים שחשובים להם, ומעוררי השראה
ואנשים מתחילים להתעורר לאפשרות
שהדבר היחיד שמגביל הזדמנויות הוא הדמיון
זו כבר אינה קלישאה
לא משנה לי מה מעניין אתכם, מה התשוקה, התחביב
אם אתם אוהבים סריגה, אתם יכולים למצוא אלוף סריגה
וללמוד ממנו, זה מטורף.
וזו כל מטרת היום, ללמוד מהחבר׳ה שמרצים
ואנו בונים פרופיל לאנשים האלו כל יום ב ״חייה את אגדת חייך״
כי כשאנשים רגילים עושים דברים בלתי רגילים
ואנו יכולים להיות בסביבתם
זו הופכת לנורמה
ולא מדובר בלהיות גנדי, או סטיב ג׳ובס ולעשות משהו מטורף
זה לעשות משהו שחשוב לכם
שנותן ערך שרק אתם יכולים לתת
אפרופו גנדי, הוא היה עו״ד משוקם
כפי ששמעתי את המונח
והוא נקרא למטרה גדולה יותר, שהיתה חשובה לו
ושהוא לא יכל להמנע ממנה
יש לו אמירה שאני חי לפיה
״בהתחלה הם מתעלמים ממך, בהמשך צוחקים עליך
נלחמים בך, ואז אתה מנצח״
הכל היה בלתי אפשרי עד שמשהו קם ועשה את זה
אתם יכולים להסתובב סביב אנשים שאומרים לכם שאי אפשר לעשות את זה
ושאתם בכלל טיפשים שאתם מנסים
או להקיף עצמכם באנשים שמעוררים השראה לאפשרויות
האנשים בחדר הזה
כי אני רואה זאת כחובתנו להראות לעולם
שמה שנראה כבלתי אפשרי, יכול להפוך לנורמה
וזה כבר מתחיל לקרות
תחילה, בצעו את הדברים שמעוררים השראה בכם
וכך אנו נוכל לעורר השארה באחרים לבצע את מה שמעורר בהם השראה
אבל אנו לא יכולים למצוא את זה
אלא אם נדע מה אנחנו מחפשים
אנו צריכים לעבוד על עצמנו
להיות מכוונים לזה, כדי לגלות תגליות אלו.
כי אני מדמיין עולם בו 80% מהאנשים אוהבים את מה שהם עושים
איך זה יראה?
איך חדשנות תראה אז? איך נתנהג לאנשים סביבנו?
דברים יחלו להשתנות
ואיך שאנו מסיימים, יש לי רק שאלה אחת אליכם
ונראה לי שזו השאלה היחידה שחשובה
והיא מהי העבודה שאתם לא יכולים שלא לבצע
גלו אותה, תחיו אותה
לא רק עבורכם, אלא עבור כל מי שסובב אתכם
כי ככה מתחיל שינוי עולמי
מהי העבודה שאתם לא יכולים שלא לבצע
תודה חבר׳ה
(מחיאות כפיים)