Tip:
Highlight text to annotate it
X
,אנחנו כאן בקריה האקדמית אונו בישראל בשיחת ועידה בינלאומית בנושא הידע המסורתי, גישה למידע וגישה לרפואה
ואני שמחה להציג את את מר וונד וונדלנד, שהינו ראש המחלקה לידע מסורתי ב - WIPO, הארגון העולמי לבעלות בידע בג'ינבה, ערב טוב
בוא נתחיל בשאלה הראשונה מהו ידע מסורתי?
זה מתייחס למערכות המידע של של האנשים המקומיים בכל מיני מקומות או שבטים או קהילות ברחבי העולם, כאשר במצב שהידע הוא בבעלות קולקטיבית
הוא בדרך כלל משקף את הזהות שלהם, הוא מתפתח ובגלל גילו ושיש לו בעלות קולקטיבית הוא בדרך כלל לא מוגן ע"י מערכות ההשגחה האינטלקטואלים הרגילים
האם תוכל לתת מספר דוגמאות לידע מסורתי?
ניתן למצוא אותו במגוון תחומים מצד אחד של הספקטרום ניתן לדבר על פולקלור, או צורות ביטוי תרבותיות מסורתיות
ביטויים של ידע ותרבות שניתן לראות במוסיקה, ריקוד, עיצוב, ארכיטקטורה וסמלים ואז יש דוגמאות רבות בהן נעשה במוסיקה מקומית או סמלים או עיצוב
שימוש לא ראוי או נוצלו ע"י צד שלישי בקונטקסט הלא נכון מנקודת מבטם של היוצרים.
בקצה השני של הספקטרום נמצא הידע הטכני, ידע הקשור לבריאות, חקלאות וכן הלאה וגם כאן יש דוגמאות בהן חברות תרופות ניצלו את הידע
פיתחו המצאות, או תרופות למשל, ללא ידיעתם של בעלי הידע
אוקי, האם המנורה, סמל יהודי ידוע או המגן דוד נופלים בקטגוריה של ידע מסורתי?
זה כמובן תלוי בהגדרה של ידע מסורתי, אבל אם נחזור להגדרה שנתתי קודם, אז זה חלק מבעלות על זהות קולקטיבית מתפתחת, אז הייתי אומר שבאופן תיאורתי כן
חלקם יכולים ליפול בהגדרה.אני חושב שהשאלה מנקודת המבט של בעלות אינטלקטואלית בידע היא, האם ניתן לעשות שימוש לא ראוי בסמלים הללו
במובן של בעלות אינטלקטואלית, כיוון שצריך הגנה לסמלים אלו רק אם הם מועתקים וממוסחרים במובן זה
זה מאוד ברור שהאספקטים האלו של מורשת תרבותית, כולל סמלים כמו אלו שציינת צריך לשמר אותם, כי הם משקפים זהות וצריך לשמור על הקשר בין הסמל לדת
אבל האם הם זקוקים להגנה להגנה כבעלות אינטלקטואלית זו שאלה אחרת לגמרי.
האם תוכל להרחיב מה WIPO במטרה להגן על ידע מסורתי?
WIPO הינה חלק מהאו"ם, אנחנו סוכנות מיומנת המהווה חלק מהמערכת, יש לנו חברי מדינות שהם הלקוחות שלנו, המנהלים את הארגון,
הם קובעים את התוכניות, תקציב ומטרות הארגון ומה שהמחלקה שלי עושה באופן ספציפי בתוך הארגון ובתחום הידע המסורתי
אנחנו עושים שני דברים, אנחנו מסייעים בניהול משא ומתן בינלאומי המתרחש בין חברי המדינות שהחליטו שהם מעוניינים לדון בפיתוח כלי חוק בינלאומי
שיספק מאין הגנה על בעלות אינטלקטואלית בשביל ידע מסורתי. כאשר אנחנו מסייעים לתהליך אין לנו זכות הבעת דעה כמו לחברי המדינות שמחליטים
שהם בעלי הדעות, זה תלוי בהם להחליט באופן סופי על התוכן של אותו כלי, אבל אנחנו מכינים את כל המסמכים ועוזרים להם להבין את הנושאים והאופציות העומדים בפניהם
הדבר השני שאנחנו עושים זה חיזוק יכולת התפקוד בתוך המדינות, במטרה להקים מערכות ארציות ואנחנו עובדים עם ממשלות רבות בעולם
ועם אנשים מקומיים המנסים להבין טוב יותר את הנושאים, כולל השימוש במערכות ה - IP הקיימות שיכולות לספק הגנה מסוימת לידע מסורתי
מהם האתגרים העיקריים בעבודה שלך, הקשיים בפניהם אתה ניצב?
היו מספר תהליכים מאתגרים, אתגרים בנוגע להשתתפות בתוכנית כמובן שאנחנו רוצים שכל חברי המדינות יהיו מעורבים והם מעורבים
אבל גם האנשים המקומיים שהם המחזקים במערכות הידע המסורתי, צריכים להיות מעורבים. כך שהשתתפות היא אחד הנושאים.
באופן משמעותי יש עדיין חוסר הסכמה בנוגע לכמה שאלות עקרוניות, מהו ידע מסורתי, כך ששאלת המה קיימת
למה שידע מסורתי יהיה מוגן? מה הרציונל וההצדקה להגן על ידע מסורתי? מה תהיינה ההשלכות המכוונות והבלתי מכוונות של מערכת הגנה חדשה
מי יפיק תועלת מההגנה, לחברי המדינות יש דעות שונות בנושא בנוגע לתפקיד המדינה למשל, האם הזכויות שייכות לאנשים המקומיים או שעל המדינה לנהל את הזכויות בשמם
ולבסוף השאלה של איזה סוג של הגנה יהיה נכון, האם לידע המסורתי יהיה תוקף של זכויות יוצרים או פטנט כמו זכות אקסקלוסיבית או בעצם מערכת של תמלוגים והכרה
שגם בהחלט אפשרי בתוך מערכות ה - IP כך שאלו הן השאלות המרכזיות, הלמה? המה? המי? ואיך?
עכשיו האם תוכל לתת דוגמה של הכיצד? כיצד נוכל באמת להגן על שירים או תכנים תרבותיים המנוצלים ע"י חברות כמון לרפואה למשל או למטרות מסחריות
כיצד ניתן להגן עליהם אם הם מפורסמים וכבר שייכים לנחלת הכלל?
רשות הציבור הוא קונספט שנוי במחלוקת בתחום זה, בגלל שמערכות מידע אלו הן נחלת הכלל מנקודת המבט של מערכות ה- IP המערבית
אבל זה לא כך מנקודת המבט של אותם אנשים מקומיים שיש להם את המערכות המשפטיות הרגילות שלהם היוצרים תחום פרטי והם לא מאמינים בקונספט של נחלת הכלל
אבל אחת הבעיות היא בהחלט ידע שכבר פורסם בספרים, במאגרי מידע ובאינטרנט
גישה אחת מיני רבות היא להעניק סמכות לזכות לקניין בידע מסורתי, כך שחברת תרופות או מעצב אופנה הרוצה לנצל אספקט מסוים של פולקלור או ידע מסורתי
יצטרך רשות או אישור בהסכמה מאותם אנשים מקומיים או קהילה לפני שהוא עושה שימוש במערכות המידע או בפולקלור
יש כאן פוטנציאל בעייתי כיוון בפועל כיוון שרוב הידע כבר פורסם ויש קושי לזהות ממי לקבל את האישור, מה שעלול לחנוק את היצירתיות
גישה אפשרית אחרת היא שלא יהיו זכויות אקסקלוסיביות, כך שאנשים ישאבו השראה מידע מסורתי ופולקלור
אבל שיבטיחו שצד שלישי יעשו שלושה דברים למעשה, אם הם משתמשים בידע מסורתי של מישהו אחר, הם מכירים במקור מתוך כבוד להשראה שניתנה להם
דבר שני הם לא מעוותים את הידע המסורתי או הפולקלור בצורה פוגענית למקור ודבר שלישי אם יש תמלוגים מהשימוש בידע המסורתי או בפולקלור
הרווחים יחולקו בדרך כלשהי, כך, שמערכת כזו של מוסר עם חלוקת רווחים שניתן למצוא במערכות אחרות שאינן מערכות IP אבל מושרשת בתוך מערכת ה - IP
תוכל לקלוע בול לאיזון הנכון.
אז השאלה האחרונה תהיה, כיצד הגעת לתחום הזה של ידע מסורתי?
הרקע שלי מגיע כעו"ד המתמחה ב - IP ואני מאמין במערכת ה - IP אני מאמין שחדשנות היא לטובת הכלל, אני מאמין שצריך להכיר ולהגן על החדשנות של האנשים
כך שאני מאמין ברציונל של מערכת ה - IP. אבל לדעתי ידוע שהאמינות של מערכת ה - IP מוטלת בספק בימים אלו
המערכות של זכויות היוצרים ופטנטים נמצאים תחת ביקורת מכיוונים שונים ואני חושב, שהאפשרות שמערכת ה - IP תרחיב את ההבנה של
מהו קניין אינטלקטואלי, שזה לא רק יצירות שנחזו בזמן שפותחה מערכת ה - IP במערב אירופה במאה ה - 18 ובשנים המאוחרות של המאה ה- 19
אני חושב שאם ניתן להרחיב את ההבנה מהו IP זה יהיה לטובת מערכת ה - IP זה יהיה טוב לאמינות של המערכת שתכיר ביורשים חדשים
כולל אנשים מקומיים שהם יוצרים, אפילו שהם יוצרים בדרכים שונות מאלו שנחזו ע"י אלה שיצרו את את מערכת ה - IP
אוקי, זה היה מרתק, אני בטוחה שאתה האדם המתאים לתפקיד, אז אני מאחלת לך בהצלחה ואנחנו מצפים לראות מה יהיו התוצאות במדינות השונות. תודה רבה