Tip:
Highlight text to annotate it
X
ע"י מתיחת חוש הראייה שלנו הרחק מעבר לדמיונם של אבותינו,
מכשירים נפלאים אלו, הטלסקופים, פתחו לנו דרך
להבנה יותר עמוקה ומושלמת של הטבע - רנה דקארט, 1637
במשך אלפי שנים הביטה האנושות אל שמי הלילה המסקרנים
בלי להבין שהכוכבים בשביל החלב שלנו הם בעצם שמשות אחרות,
בלי לזהות את מיליארדי הגלקסיות האחיות המהוות את כל שאר היקום,
בלי להבין שאנו אך ורק פסיק בסיפורו של היקום
שנמשך כבר 13.7 מיליארד שנה.
כאשר עמדו לרשותנו רק עינינו כאמצעי תצפית, לא היה באפשרותנו
לגלות מערכות שמש סביב כוכבים אחרים,
או לקבוע אם קיימים חיים במקום אחר ביקום.
היום אנו מתקדמים לקראת חשיפת חלקים גדולים
ממעטה המסתורין של היקום. אנו חיים אולי בתקופה
המדהימה ביותר של גילויים אסטרונומיים.
אני הוא ד"ר ג'. ואני אהיה המדריך שלכם לטלסקופ -
המכשיר המדהים, שהפך להיות עבור האנושות
השער ליקום.
עיניים אל השמיים 400 שנות תגליות טלסקופיות
מראות חדשים בשמיים
לפני ארבע מאות שנה, בשנת 1609, יצא אדם אחד
לשדות שליד ביתו.
הוא כיוון את הטלסקופ שבנה במו ידיו אל הירח, כוכבי הלכת, והכוכבים.
שמו היה גלילאו גלילאי.
מאותו רגע האסטרונומיה השתנתה לנצח.
היום, 400 שנה אחרי שגלילאו כיוון טלסקופ אל השמיים
אסטרונומים משתמשים במראות ענקיות על פסגות הרים רחוקים כדי לחקור את השמים.
רדיו-טלסקופים קולטים צפצופים ולחישות מהחלל החיצון.
המדענים אף שיגרו טלסקופים לחלל,
גבוה מעל ההפרעות שיוצרת האטמוספירה שלנו.
המראה שהתקבל הוא עוצר נשימה!
גלילאו למעשה לא המציא את הטלסקופ.
הקרדיט שייך להנס ליפרהיי,
יצרן עדשות הולנדי-גרמני עלום שם.
אלא שהנס ליפרהיי מעולם לא השתמש בטלסקופ כדי לצפות בכוכבים.
במקום זאת, הוא חשב שהמצאתו תשרת בעיקר
ימאים וחיילים.
ליפרהיי הגיע ממידלבורג, שהיתה אז עיר סוחרים גדולה,
ברפובליקה ההולנדית הצעירה.
בשנת 1608 ליפרהיי גילה שכשצופים בעצם מרוחק
מבעד לעדשה קמורה ועדשה קעורה, העצם ייראה מוגדל, בתנאי
ששתי העדשות יהיו ממוקמות בדיוק במרחק הנכון זו מזו.
הטלסקופ נולד!
בספטמבר 1608, ליפרהיי הציג את המצאתו החדשה לפני
הנסיף מאוריץ מהולנד.
הוא לא יכול לבחור רגע יותר מתאים לכך, מכיוון
שבאותו זמן הולנד היתה מעורבת
במלחמת 80 השנה עם ספרד.
ההמצאה החדשה יכולה היתה להגדיל עצמים וכך לגלות
ספינות אויב וכוחות שהיו רחוקים מכדי להיראות
בעין בלתי מצוידת.
אכן המצאה מאוד שימושית!
אך ממשלת הולנד מעולם לא העניקה לליפרהיי פטנט על הטלסקופ שלו.
הסיבה הייתה שסוחרים אחרים טענו לזכויות על ההמצאה,
ובמיוחד המתחרה של ליפרהיי - זכריאס יאנסן.
המחלוקת מעולם לא יושבה.
ועד עצם ימינו, מקורותיו האמיתיים של הטלסקופ שרויים במסתורין.
האסטרונום האיטלקי גלילאו גלילאי, אבי הפיסיקה המודרנית,
שמע על הטלסקופ והחליט לבנות אחד כזה בעצמו.
לפני כעשרה חודשים, דווח לי
שאדם פלמי הרכיב משקפת שבאמצעותה עצמים
הרחוקים מאוד מעין המתבונן, יכולים
להיראות כאילו הם קרובים.
גלילאו היה המדען הגדול ביותר בזמנו.
הוא גם היה תומך נלהב של תפיסת העולם החדשה
שהציג האסטרונום הפולני ניקולאוס קופרניקוס, שגרס
שכדור הארץ מקיף את השמש ולא להיפך.
לפי מה שהוא שמע על הטלסקופ ההולנדי, גלילאו
בנה את המכשירים שלו.
הם היו באיכות הרבה יותר טובה.
לבסוף, לאחר השקעת עבודה וכספים, הצלחתי
לבנות לעצמי מכשיר מצוין כל כך,
שעצמים שמשתקפים בעדו, נראים כמעט פי אלף
יותר גדולים מאשר הם נראים באמצעות ראייתנו הטבעית.
הגיע הזמן לנסות את הטלסקופ שלו על השמיים.
השתכנעתי ואני מחזיק כעת בדעה שפני
הירח אינם חלקים, אחידים ועגולים באופן מושלם
כפי שפילוסופים רבים מאמינים
אלא הם מחוספסים, ומלאים שקעים ובליטות
במידה רבה כמו פניו של כדור הארץ.
נוף של מכתשים, הרים ועמקים.
עולם כמו זה שלנו!
כמה שבועות אחר כך,בינואר 1610, גלילאו צפה בכוכב הלכת צדק.
בקרבת כוכב הלכת הוא ראה ארבע נקודות אור ששינו
את מיקומן כל לילה.
זה נראה כמו מחול אטי, קוסמי, של לויינים המקיפים את כוכב הלכת.
ארבע נקודות האור האלה תיקראנה בעתיד
הירחים הגלילאים של צדק.
מה עוד גילה גלילאו?
המופעים של כוכב הלכת נוגה!
בדיוק כמו הירח, נוגה קטן וגדל מצורת חרמש
לעיגול מלא, ובחזרה.
בליטות מוזרות משני צידיו של שבתאי.
כתמים כהים על פני השמש.
וכמובן, כוכבים.
אלפי כוכבים, אולי מיליונים.
כל אחד מהם חיוור מכדי להיראות בעין בלתי מצוידת.
היה זה כאילו האנושות הסירה את כיסוי העיניים שלה.
היה יקום שלם לגלות.
החדשות אודות הטלסקופ פשטו על פני אירופה במהירות.
בפראג, בחצרו של הקיסר רודולף השני, יוהנס קפלר
שיפר את מבנהו של המכשיר.
באנטוורפן, הקרטוגרף מיכאל ואן לנגרן, הכין
את המפות האמינות הראשונות של הירח, שהראו, לדעתו
יבשות ואוקיינוסים.
יוהנס הבליוס, מבשל בירה אמיד בפולין, בנה
טלסקופים במצפה הפרטי שלו בדנציג.
מצפה זה היה כה גדול שהוא כיסה שלושה גגות!
אבל את המכשירים הטובים ביותר באותה תקופה ייצר
כריסטיאן הויגנס מהולנד.
בשנת 1655, הויגנס גילה את טיטאן, הירח הגדול ביותר של שבתאי.
כמה שנים אח"כ, תצפיותיו הראו את מערכת הטבעות של שבתאי,
דבר שגלילאו מעולם לא הצליח להבין.
ואחרון אחרון חביב, הויגנס ראה סימנים כהים
וכיפות קוטב על מאדים.
האם ייתכן שיש חיים על עולם מרוחק זה?
השאלה הזו מעסיקה אסטרונומים עד ימינו אנו.
הטלסקופים המוקדמים היו כולם טלסקופים שוברי אור, שהשתמשו
בעדשות כדי לאסוף ולרכז את אור הכוכבים.
יותר מאוחר העדשות הוחלפו ע"י מראות.
הטלסקופ מחזיר האור נבנה לראשונה ע"י ניקולו זוקי,
ובהמשך שיפר אותו אייזק ניוטון.
בסוף המאה ה-18, את המראות הגדולות בעולם
בנה ויליאם הרשל, נגן עוגב שהפך לאסטרונום
ועבד עם אחותו קרולין.
בביתם בבאת', באנגליה, הרשל יצק
מתכת לוהטת נוזלית לתוך תבנית, וכשהיא התקררה
הם היו מלטשים את פני השטח כך שהם יחזירו את אור הכוכבים.
במשך חייו, הרשל בנה יותר מ-400 טלסקופים.
הגדול בהם היה כה ענק שנדרשו ארבעה משרתים
כדי להפעיל את כל החבלים, הגלגלים והגלגלות
שנדרשו כדי לעקוב אחר תנועתם של הכוכבים לרוחב שמי הלילה,
הנגרמת, כמובן, מסיבוב כדור הארץ סביב צירו.
הרשל היה מעין סוקר. הוא סרק את השמים
וקטלג מאות ערפיליות חדשות וכוכבים כפולים.
הוא גם גילה ששביל החלב חייב להיות דיסקה שטוחה.
הוא אפילו מדד את תנועתה של מערכת השמש בתוך דיסקה זו
ע"י צפיה בתנועתם היחסית של הכוכבים וכוכבי הלכת.
ואז, ב-13 במארס 1781, הוא גילה כוכב לכת חדש - אוראנוס.
200 שנה לפני שהחללית וויאג'ר 2 של נאסא
איפשרה לאסטרונומים מבט ראשון מקרוב של עולם רחוק זה.
באזור השופע והפורה של מרכז אירלנד, ויליאם פארסונס,
הרוזן השלישי מרוס, בנה את הטלסקופ הגדול ביותר של המאה ה-19.
עם מראת מתכת עצומה בקוטר 1.8 מטר
הטלסקופ הענק נודע בשם "הלוייתן מפארסונסטאון".
בלילות בהירים, חסרי ירח, הרוזן ישב ליד העינית,
והפליג למסע ביקום.
אל ערפילית אוריון, שבימינו אנו יודעים שהיא מעין "גנון לכוכבים".
ומשם לערפילית הסרטן המסתורית, שייריה של התפוצצות סופרנובה.
ומה עם ערפילית המערבולת?
לורד רוס היה הראשון שהבחין בצורתה הספירלית המרשימה.
גלקסיה כמו שלנו, עם ענני אבק כהה, וגז זוהר,
מיליארדים של כוכבים, ומי יודע -
אולי אף כוכבי לכת כמו כדור הארץ.
הטלסקופ הפך להיות הספינה שבה אנו מפליגים לחקור את היקום.