Tip:
Highlight text to annotate it
X
אני שגיא שוורץ, ביחד עם השותף שלי אליהו נאווי אנחנו היזמים
המתכננים והאוצרים של תערוכת מחברות
שכחלק מתהליך ההפקה שלה אנחנו מקיימים את האירוע הזה הבוקר.
לפני שנתחיל בהרצאות על הסקיצה האדריכלית
רק רציתי לספר לכם קצת על התערוכה.
אליהו יחתום את האירוע עם כמה דברים נוספים, על היכן אנחנו נמצאים
ולאן התהליך הזה נמשך מכאן.
בעקרון זה התחיל כחצי קוריוז בערב רישום שעשינו
שאלנו את עצמנו למה אנחנו עושים את זה, למה
אנחנו רושמים, חוזרים הביתה אחרי שכל היום אנחנו מול האוטוקאד
לוקחים פחם, זורקים אותו על נייר. למה אנחנו עושים את זה?
השיחה התגלגלה. התחלנו לדבר על סקצ'בוקים, הדבר הזה שאנחנו עדיין אוספים אותו
שאלנו את עצמנו מה זה הדבר הזה, למה אנחנו עושים את זה
אולי אנחנו איזה שני דינוזאורים צעירים שעושים משהו שהוא כבר לא רלוונטי
והאם יש עוד מישהו שעושה את הדבר הזה
מה הרלוונטיות היום של הדבר הזה בעצם,
בעידן דיגיטלי, של סקצ'בוק, של דבר שהוא
שמשמש אותך ככלי עבודה וגם כקופסא שצוברת
זכרונות, ורישומים,
היום הכל גם שקוף, בעצם כל דבר שלא עולה לאינסטגרם ולפייסבוק
לא נמצא, לא קיים,
מה המשמעות של מעין דבר כזה שהוא נורא פרטי ואישי
ומי בכלל רואה את זה. ואז התחלנו לשאול
האם יש עוד אנשים שעושים את זה
האם זה משמש מישהו, האם יש דרך
להגיע לראות את הדברים האלה
התחלנו להשתעשע ברעיון של תערוכת אדריכלות, ומהר מאוד השעשוע הזה הפך לרציני
בשיתוף עם נדב [זהזהזה גלריה לאדריכלות]
התחלנו לעבוד על התערוכה, וכבר שנה
אנחנו בתהליך של הפקה ואוצרות של הדבר הזה
תכננו שם איזושהי חווית משתמש
שהיא תקדימית בישראל, וגם בעולם לא עושים אותה הרבה
היא מאוד שונה מתערוכות אדריכלות טיפוסיות במובן
שאפשר באמת להחזיק את המוצגים, זה הסקצ'בוקים האלה
ואפשר ממש להחזיק אותם, להריח אותם, לדפדף בהם,
תכננו איזשהו מהלך בחלל הגלריה שגם
המבקרים מגלים אותם ונחשפים אליהם
ואנחנו מאוד שמחים שאנחנו רואים היערנות והתפתח איזשהוא
שיח אדריכלי שאנחנו מקווים שימשיך
ויגדל בעקבות הפעילות שלנו
רציתי להודות לכולכם
ועכשיו אנחנו נתחיל בהרצאות.