Tip:
Highlight text to annotate it
X
פוליומייליטיס (פוליו) היא מחלה נגיפית מדבקת מאוד בה נדבקים בעיקר ילדים צעירים הוירוס מועבר דרך מזון ומים נגועים
מתרבה במעיים ויכול לחדור למערכת העצבים בחלק קטן מהמקרים המחלה גורמת לשיתוק בדרך כלל לצמיתות
חליתי במחלת הפוליו בגיל 9 חודשים היה לי חום גבוה ואמי חשבה שזה יכול להיות פוליו
היא לקחה אותי לרופא והרופא אישר שחליתי בפוליו בזרועי השמאלית וברגלי הימנית
רציתי להיות נערה נורמלית כמו כל שאר הנערות ולא רציתי שאף אחד יראה
את היד שלי לא רציתי שאנשים ידעו שהיד שלי היא רזה יותר ושאני לא יכולה להזיז אותה
הרופאים אמרו שהיד שלי תמיד תישאר כך כי מחלת הפוליו היא בלתי הפיכה ובגלל
שאין תרופה זה לא ישתפר אף פעם כך שמטרת התרגילים הייתה לשמר
את מצב היד אבל לא באמת היה משהו שניתן היה לעשות כששמעתי את זה חשבתי
אם אין מה לעשות אז אין מה לעשות
ההתנסות הראשונה שלי בשיטת גרינברג הייתה בגלל שנפלתי ונפגעתי בברך
וזה היה מאד כואב אחרי זמן רב לא יכולתי יותר לסבול כזה כאב
התהליך עם תרזה היה כל כך טוב שכשעזבתי והייתי בדרכי הביתה חשבתי
הי זה יכול להיות אני לא יודעת זה יכול להיות טוב לעבוד על היד שלי משהו
שלא חשבתי קודם. 0:01:51.990,0:01:58.990 כשמרתה באה לפגישתה הראשונה הדבר הראשון בו הבחנתי הוא שיש לה יד שהיא
בקושי משתמשת בה לפני כן לא עבדתי עם פוליו אז החלטתי להתייעץ עם אבי גרינברג
המורה שלי ולראות אם ישנה אפשרות לעזור לה לפני שאני מבטיחה לה משהו
רציתי לשאול אם באמת הזרוע שלה תוכל להתחיל לתפקד שוב ואם תוכל לבדוק אם יוכל ,
להנחות אותי ולהראות לי איך לעזור לה
בחרתי לעבוד עם מרתה כחלק מפרויקט לפיתוח מתודולוגיה להתחדשות עצבית
זוהי מתודולוגיה המתפתחת
דרך הקליינטים עימם אני עובד מרתה היא אחת מהם
אחרי שמרתה חלתה היא הסתגלה לרעיון שאין לה יד ובדרך כלשהי
המוח שלה לא התעניין בהחזרת היד וכמו כן לא ידע איך לעשות זאת
מה שעשיתי בבסיסו הוא להשיג את התעניינותו מחדש ביד בזרוע להיות בעליה שוב הוא בעצם
כמו הלך או נסוג מהזרוע וכעת הוא עבד שוב כדי לבנות את החיבור
בפגישה הראשונה עם אבי הוא ראה אפשרויות רבות לריפוי הזרוע והוא שאל אותי כמה אני רצינית
בנוגע לעבודה עם מרתה מכיוון שזה ידרוש לפחות שלושה סשנים בשבוע
להחלמת הזרוע עד לתפקוד נורמלי מטרתי הייתה להחלים את הזרוע אז קודם התמקדתי במכשולים
כשהתחלתי לעשות את הסשנים עם תרזה היד שלי הייתה מאד חלשה ולא הייתה בה תחושה
על מנת להזיז את היד הייתי צריכה לעשות מאמץ רב בכול הגוף כה רב שאף פעם לא רציתי להשתמש ביד שלי
היום אני יכולה להזיז אותה בלי הרבה מאמץ ולהשתמש בה בסיטואציות שקודם לא יכולתי
הרעיון של תהליך החלמה הוא ללמד אנשים להשתמש במלוא היכולות שלהם כאשר
הם מנסים להחלים ממצב מסוים אנו גם קוראים לזה החלמה מכיוון שאנו מסתכלים על זה
כהחזרת מה שאיבדנו כאשר אנו תופסים אנשים כיצורים של תשומת לב
ואנו מסתכלים על יד שנפגעה במקרה זה אנו יכולים לראות שהיא הסיגה משכה
את תשומת לבה מהאזור הזה ושכל העבודה שלי איתה היא על החזרת
תשומת לבה לאזור זה אם הגוף הוא מאד שקט ותשומת הלב
היא תשומת לב של גוף המרצה אינטנסיבית כמו זו מאלצת תשומת לב ואת המוח להתחבר למקום הזה
בסשן הראשון דבר ראשון הבחנתי איך התעלמתי מהפוליו במשך כל חיי
לאחר מכן שמתי לב והתחלתי ללמוד שאני יכולה להשתמש ביד שלי בלי הרבה מאמץ
בשאר הגוף זה היה מאד חשוב עבורי
בכל סשן למדתי תנועות חדשות ותחושות חדשות שעד אז מעולם
לא חוויתי כמו למשל להחזיק את הזרוע למעלה אפילו רק למשך זמן קצר
הערת והמרצת השרירים והעצבים הם חוזרים לחיים יש בהם כוח רפלקסים
בסשנים למדתי למקד את תשומת לבי ואת הרצון שלי בהחלמת היד שלי
תרזה ואבי העירו בי מוטיבציה להרגיש את היד שלי כחלק ממני
אני יכולה לראות כעת איך העובדה שהיה לי חלק פעיל בסשנים ושהמשכתי להתאמן באופן יום יומי נתנה תוצאות חיוביות
ככל שקיבלתי יותר אפשרויות הייתה לי יותר מוטיבציה להמשיך קדימה עם היד שלי
החלק המרגש ביותר עבורי אך גם חלק גדול מהאתגר היה האפשרות כשהיא נרגעה לשדר
למוח שלה למערכת העצבים שלה
את ההודעה שהאזור יכול להתעורר שמערכת העצבים יכולה להתחבר שוב ולהכיר ביד שלה
אחד הדברים הכי חזקים עבור התפיסה של בני אדם הוא כאב הוא גורם לנו לשים לב
ולהיות ערים אליו אז השתמשתי בכאב כמובן לא כאב מענה אלא כאב מתון
בצורה עקבית כדי למשוך את תשומת לבה לזרוע שלה בצורה זו העצבים שלה גדלו בגלל
שהגוף הבחין בכאב וניסה לעשות את מיטבו להתמודד עם הכאב
בהתחלה החלק הקשה ביותר עבור מרתה היה להרפות את כל המאמץ באזור זה
כך שעבדנו קשה להעיר את האזור ולהרחיבו בכמה נקודות מדדנו
את הגב שלה והוא היה כמעט שווה כשבהתחלה הוא היה מאד שונה בכל צד
המתודולוגיה בה אני משתמש מבוססת על הרעיון שהגוף שלנו הוא אורגניזם של תפיסה
שכל דבר שהוא אנו כבני אדם הוא מתוך התפיסה שלנו כך שמה שניסיתי לעשות
עם מרתה הוא להרחיב את התפיסה שלה שתכלול שוב את היד שלה שאיבדה בעבר
מוחם של חלק מהאנשים מסוגלים ללמוד ולהתאים עצמם וליצור את עצמם בכך שלמעשה
השתמשה בתפיסה שלה של הגוף שלה והגבירה את היכולת שלה לתפוס יותר
את עצמה היא הצליחה לקרוא חזרה ליד שלה וחיברה אותה שוב למוח שלה
ברגע שהעצבים החלו להתעורר בזרוע וביד שלה שרירים יכולים להתחיל להיבנות כאשר
התחלתי לעבוד עם מרתה היה לה מקל היו מעט מאד שרירים הייתה
מעט מאד תנועה ולא הייתה שליטה ככל שהעצבים יותר מתעוררים ככל
שהיא אימנה יותר את השרירים היד התחזקה היא יכולה להשיג תנועה הרבה יותר טובה ובסופו
של דבר גם חזרה תחושה לאצבעות ולקצות האצבעות ואז יכולה
להשתמש בכף ידה בדיוק כמו בכף היד השנייה
החוויה הזו שמחזיר לך חתיכה מעצמך היא אחת החוויות הכי מדהימות שיכולות לקרות
אתה יודע זה כאילו היא מחפשת אחרי התבנית שלה איך להיות החוויה הזו כל כך חדשה
זו תחושה חדשה בזרוע שלי זה נראה כמו חיפוש הצורה שלה את מקומה
כשאני חושבת על התהליך שעושה עם מרת ואני רואה איך הגוף שלה כלומר כל גוף
יש לו את הפוטנציאל המופלא להחלים גפיים אפילו יד בה לא
השתמשו במשך ארבעים וחמש שנה משהו לגמרי לא הגיוני ולראות איך הרצון
השאיפה האופי להעיר את המערכת של הגוף של האורגניזם עושה
את זה לאפשרי שפתאום יד צומחת נולדת בשבילי זו
מתנה מדהימה כי זה כמו לראות את המהות של להיות בן אנוש את הפוטנציאל שלו
ומה שאנו יכולים לעשות עם רצון כוח רצון לאפשר לגוף לארגן את עצמו וזה נפלא
לראות שאני יכולה להחלים יד כוח הרצון שלי ההערכה העצמית שלי התשוקה שלי אני רואה יותר
אפשרויות אני מאמינה שאני יכולה לעשות יותר דברים להשיג יותר אם יש בי קצת רצון
או הרבה רצון אם יש לי את האפשרות בראש אם יכולה להחלים את היד
אני יכולה לעשות גם עוד דברים ויש בי יותר בטחון בדברים שאני יכולה לעשות.